השנה ראיתי די הרבה סרטים בעיקר בסינמטק וב DVD.
סרטים שאהבתי:
- "באולינג לקולומביין" - סרט חזק ובועט. הסרט השפיע מאד על הדרך בה אני תפשתי עד שראיתי אותו את נושא ה MILITERY INDUSTRIAL COMPLEX. מסמך קולנועי נדיר, שלמרות שאני לא ממש מסכים אם חלק ניכר מהפרובוקציות של מייקל מור הסרט הזה מכפר על השטויות האחרות שלו בגדול.
- "בחורים רעים 2" - לדעתי, לא פחות טוב מהחלק הראשון (וחלק מידידי טוענים שאפילו יותר טוב). סרט אקשן שאפשר לראות עם החֶברה בכיף. ואחרי כל צרור באה בדיחה משובחת.
- "החיים של דייויד גייל" - אמנם לא התעמקתי בסרט כמו חלק מהאנשים איתם דיברתי עליו, אבל בהחלט סרט מהנה שאפשר לדסקס על המסר שלו בכיף עם ידידים בארוחת שחיתות בקקאו.
- "נערות לוח השנה" - סרט חמוד. קולנוע בריטי תמיד היה אהוב עלי יותר מאמריקאי. הרעיון לתסריט מעולה. רוב השחקניות נותנות הופעה משובחת. נהנתי.
- "מוצאים את נמו" - חמוד חמוד חמוד ושוב חמוד. ראיתי בסינמה סיטי עם בת דודתי דניאל באמצע הלילה. סרט קליל וחביב. במיוחד אהבתי את דמותה של דולי הדגה השכחנית ואת הכרישים.
- "שחקי אותה כמו בקהאם" - הפתעת השנה מבחינתי. לא היו לי שום ציפיות ומאד מאד נהנתי. הטיפול בנושא התנגשות המסורת ההודית בחיי נערה מתבגרת (ונער הומו מתבגר) פשוט מעולה. ראיתי פעמיים ובטוח אראה שוב. סרט שכיף לחזור אליו. סצנת הבעיטה מעל לחומת הדודות תזכר אצלי הרבה זמן.
- "תפוס אותי אם תוכל" - הסרט הראשון של ליאו שאהבתי. התסריט מעולה והמשחק של הנקס וליאו מצויין. אהבתי.
- "תא טלפון" - רעיון מבריק. מותח עד הסוף (למרות שברור מה לא יקרה בסוף). השאירו יופי של אפשרות לחלק ב'.
לא חלב לא בשר (סרטי פרווה):
"אקס מן 2", "16 מתוק", "גיבור", "הים", "להרוג את ביל", "סמוראי הדמדומים", "הג'וב האיטלקי", "שודדי הקאריבים קללת הפנינה השחורה", "כנופיות ניו יורק" (משחק משובח של דניאל דה לואיס אבל השאר חושך).
לא אהבתי:
"ברוס הגדול מכולם", "שטח פתוח" (לא כל כך רע, פשוט סתם סרט), "שיקאגו" (להרביץ למי שנתן לריצארד גיר לשיר), "ברוס הגדול מכולם" (טיסה שלמה של סבל), "ימ"מ יחידת פריצה" (בזבוז של כסף וזמן).
סרט השנה שלי:
אחרי התלבטויות קשות (בין סרט זה לבין "באולינג לקולומביין", ו- "שחקי אותה כמו בקהאם"), אני בוחר את "להתראות לנין". סרט מדהים. כתבתי עליו כבר די הרבה באתר והיללתי בכל פה. נהנתי נהנתי נהנתי.
אכזבת השנה שלי:
"שר הטבעות שיבת המלך" (מתחרים: "ימ"מ יחידת פריצה", ו- "ברוס הגדול מכולם"). כגודל הציפיות גודל האכזבה. אני יודע שחלקכם, ואפילו רובכם לא יסכימו איתי, אבל אני פשוט לא יכול לעבור בשתיקה על עיוות ספרו הנפלא של טולקין. פיטר ג'קסון ראוי לשבחים רבים על העזתו להתמודד בפעם הראשונה עם אתגר עיבודו של הספר הנפלא ביותר שנכתב (לפחות לטעמי) אי פעם. למרות כל זאת אני מוחה בתוקף על עיוות העלילה ובמיוחד על הוצאת סרומן מהסרט. עדיין גולום וגימלי ענקים.
זאת הייתה השנה שלי
מצפה בקוץ הרוח ל- "שרק 2", ומקווה שהשנה הבאה לא תבייש את הפירמה. שתהיה לכולנו שנת קולנוע נפלאה.
<<< לסיכום של קרן
[חזרה]
לסיכום של צבי >>>
|
