הסיכום של צבי
|
השנה שוב ראיתי כמות כמעט בלתי נתפסת של סרטים. היו הרבה סרטים טובים אבל לא היה סרט אחד שבולט מעל כל השאר או סרט שהיכה אותי בתדהמה כמו מולהולנד דרייב משנה שעברה. את תואר הסרט הגרוע אני מעניק למטריקס reloaded – אולי היו לי ציפיות גבוהות מדי, אבל האכזבה היתה קשה. קשה קשה. הסרט השלישי בסדרה, מטריקס רבולושנס, שיפר את המצב, אבל רק במעט. סרט הכיף של השנה - מוצאים את נמו (mine mine mine), אבל סרט האנימציה של השנה הוא המסע המופלא, שהדמיון שהוצג בו הדהים אותי. ובעצם - עוד סרט כיף, (מצטער נמו, אני אתן לו חצי מהפרס שלך), קיל ביל (חלק ראשון) שהציג אלימות בצורה מהנה מאוד ומעוצבת במקוריות. סרטים ישראליים - היו סרטים טובים השנה. אהבתי את האסונות של נינה, מסעות ג'יימס בארץ הקודש וצעד קטן (סרט מקסים שלא קיבל כמעט התייחסות). הסרטים הטובים, אבל עדיין לא הכי טובים: השעות, השעה ה-25, אדאפטיישן, מוכה אהבה. שר הטבעות סגר השנה את אחת הסאגות הקולנועיות המוצלחות והיפות ביותר. שובו של המלך היווה סיומת טובה לטרילוגיה (אם כי את הסיומת שלו היה אפשר לקצץ), ומאוד תחסר לי הציפיה לסרט הבא בסדרה (אבל לפחות כנראה ההוביט יגיע מתישהו). שניים מהסרטים שהכי אהבתי השנה היו סרטים דוקומנטריים: פעלים למתחילים, ו- Spellbound. את השני ראיתי בפסטיבל הקולנוע בי-ם ולא ברור לי למה הוא לא הגיע לקולנועים. קחו אותו הביתה! ו... הסרטים שהכי נגעו בי השנה היו: אהבות פתוחות, נערה עם עגיל פנינה ואבודים בטוקיו. הסרטים האלה משאירים איזה חותם ולא מתנדפים בקלילות, וזה מה שעושה את ההבדל מבחינתי. |