יעל מבקרת בקולנוע

[panter]

פנים. כניסת בית קולנוע.ערב
קהל אנשים מתפזר לחדרי ההקרנות.
עומר( בן 18חזות קשוחה, חצי מזרחית,טבעות על ידיו,לבוש בבגדי מותגים מתחת למדי מאבטח)
יושב על כיסא המאבטח בכניסה.לילך הקופאית עומדת מולו, הוא מפטם מקטרת בטבק

לילך
"דבר אחד אני לא מבינה. למה מישהו עשיר כמוך עובד בגיל 18? ועוד מאבטח?"

עומר בשקט ,מוציא מצית יפה ומדליק את המקטרת. הוא לוקח שחטה ובלי להביט בלילך אומר
"משעמם לי בחופש "


-credits-

2.חוץ,ספסל ציבורי בפארק,ערב
עומר יושב על ספסל ציבורי ,,בפיו יש סיגריה. הוא מנסה להדליק מטבע של 10 ש"ח עם המצית שלו,
המצלמה מתקרבת אליו באיטיות.
אודיv.o
"אני אודי. והפירומן הזה.... זה עומר. הוא חבר שלי. בערך."

אודי(בן 18 אשכנזי,לבוש במותגים פחות יקרים מעט) ,בידו ארטיק" טוטי-פרוטי" מתקרב לספסל ומתיישב ליד עומר.

אודי
"מה אתה עושה?"

עומר ממלמל שהסיגריה תקועה בפיו
"מנסה להמיס את ה10 שקל"

-שתיקה ארוכה-
אודי מסתכל לצדדים כמחכה למישהו,עומר ממשיך להצית את המטבע שלו

אודי
"איפה נועם?"

עומר יורה בלי להסתכל
"צריך להגיע"

שתיקה ארוכה,אודי לא שקט ומביט לצדדים
אודי מוציא פלאפון ומחייג
" איפה אתה?"
-הפסקה-
"טוב בוא כבר"
-הפסקה-
"לא לא קרה כלום , בוא"
מנתק.

אודי V.o
"אני ועומר לא מסתדרים מי יודע מה, פשוט החבר הכי טוב של שנינו. זה נועם. שלושתנו מן חבורה"

שתיקה

עומר יורה בלי להסתכל ודי מתוכנת
"אז איך הולך עם אלה?"

אודי שלא נראה ממש כרוצה לשתף, מגלגל את עיניו ומהנהן באדישות
"פסדר.."

קול צעדים נשמע ,אודי מסתכל הצידה ומחייך ,עומר מביט ומהנהן עם ראשו
נועם( בן 18הולך עם מקל הליכה,לבוש יפה,אשכנזי ונראה טוב) בא ומתיישב על הספסל ליד אודי

עומר
"תראו מי הופיע"

נועם מסתכל על עומר מדליק את המטבע
"אתה מוכן להגיד לי מה אתה עושה?"

עומר
"מנסה להמיס את המטבע"

נועם מסתכל על אודי, ושניהם מגלגלים את עיניהם ונד בראשו כאילו אומר "איזה טיפש"

נועם(בציניות)
"כן להמיס מטבע של 10 שקל עם מצית ,נכון.
כדי להמיס מטבע אתה צריך לחמם אותו בחום של 400 מעלות צלזיוס,עם מצית תמיס אולי שטר של 20 שקל"

נועם מסתכל על אודי ושניהם מגחכים ונדים בראשם, עומר לא מפסיק להצית את המטבע

אודי
"עזוב,הוא נשם יותר מידי פלסטיק שרוף, אתה לא יודע מה זה עושה למוח"

לא מביט למעלה וממשיך לנסות להדליק את המטבע עומר
"אני לא אוהב לשרוף פלסטיק"

אודי ונועם ממשיכים להסתכל על עומר מצית את המטבע
אודי(לעומר)
"דיי כבר יא פירומן, זה לא יידלק לך"

עומר שם את מטבע ה10 שקל בכיסו. מוציא ארנק יפה, וממנו שטר של 20 ש"ח,ומדליק אותו...הוא מסתכל על הלהבה שורפת את השטר בחיוך מוזר.

אודיv.o
"עומר הוא משוגע עם הרבה כסף. זה אף פעם לא שילוב מוצלח"

-Credits-


3. פנים.הסלון של אודי.לילה
אודי ואלה(בת 16) על הספה...אווירה רומנטית...מתנשקים...ומתחרמנים.. מתחתם שמיכה,לפניהם שולחן עם צלחת וגלידה עליה.לפתע שומעים קול מפתח מסתובב. אודי תופס את השלט ומדליק את טלביזיה ,מושך את השמיכה עם אלה למצב ישיבה. רונית(בת 45) אימא של אודי, נכנסת.

רונית
"אודי!!? אתה בבית?"

רונית מדליקה את האור ורואה אותם ונשענת על הספה מאחוריהם
"או איזה חמודים,אתם רואים סרט?"

אודי
"כן"

רונית
"מה שלומך חמודה?"

אלה
"הכל סבבה"

רונית
" איזה סרט אתם רואים?"

אודי
"שתיקת האמהות"

רונית שמה את התיק שלה על השולחן.אודי עוקב אחריה עם עיניו במבט ..מסתכל על אלה ומגלגל עיניים.

רונית נכנסת למטבח
"תגידי אלה, את התחלת ללמוד לבגרויות?"

אודי(באנחה)
"אימא, אלה ב-ט, עוד אין לה בגרויות"

רונית מחפשת מה להגיב
הוא קם ומושך את אלה איתו
אודי
"אנחנו בחדר."

רונית צועקת להם
"להביא לכם משהו לשתות??"

4.פנים,החדר של אודי-המשך הסצינה הקודמת
אודי אוכל גלידת "שוקו שוקו" יושב במחובק עם אלה על המיטה ,הם צופים בטלוויזיה בסדרה "חברים"
אלה מסיטה את המבט מן הטלביזיה ובוהה באודי,אודי שם לב לזה,מחייך אליה
שניהם נראית מ-א-ו-ה-ב-י-ם לגמרי.

אודי
"מתפעלת?"

אלה מחייכת
"ברור"

אודי במתיקות
"נו,מה את רוצה? ביס?"

אלה
"אחר כך, עכשיו אני רוצה לדעת מה אתה רוצה לעשות יום שישי?"

אודי
"מה? מה יש יום שישי?"

אלה משנה את ההבעה של פניה למבט אכזבה,היא באה להגיב

אודי
"סתם ,סתם תירגעי. נראה לך שאני ישכח את החצי שנה שלנו?"

אלה
"האמת, לא. אבל נבהלתי בכל זאת."

אודי מלטף לה את השיער

אלה
"אתה רוצה לנסוע לאן שהוא ביחד? כמה ימים?"

אודי
"את לא נוסעת לטבריה?"

אלה
" אני נוסעת מחר בבוקר...ואני חוזרת יום חמישי בבוקר...אני ינוח קצת..ויום שישי נסע אנחנו לכמה ימים"

אודי
"למה כמה ימים? החלטנו שאנחנו ביחד ביום אחד, ולא בכמה ימים...אז חוגגים יום אחד, זה כמו יומולדת..אתה לא-"

אלה מתפרצת ומצחקקת
"אוי די עם השטויות שלך..."

אודי מחייך
"בטח שאני רוצה. אבל אני לא יכול"

אלה מנסה להבין
"למה?"

אודי
"הבגרות בכימיה"

אלה נזכרת ומגלגלת עיניים בבאסה

אודי
"את מכירה אותי. אם ניסע זה ישב לי על הראש,כמו יתוש מציק, ואני אתלונן כל הזמן. ולא רק שלא נהנה גם נריב סתם , זה בגלל האימא הארורה שלי"

אלה(משועשעת,מלטפת אותו)
"ארורה(צוחקת),אוי אתה כזה מתוסבך"

אודי מחייך
"אל תדאגי. המתוסבך הזה יעשה לך כיף יום ראשון "

אלה
" אני אקנה לך משהו יפה"

אודי
"אוי..את תבזבזי עלי כסף?"

אלה
"בטח...שכחתי לספר לך....אבל מצאתי עבודה, ולא תאמין עם מי אני עובדת"

הארטיק של אודי מטפטף בגושים על החולצה שלו

אודי בעצבים
"כוס אמק ,אוף.."

אלה
"אווו , אל תתעצבן..אני ינקה את זה ממך..."
היא מורידה לו את החולצה, ומתחילה לנשק לו את הגוף..



5.פנים.מסלול הבאולינג.צוהריים

כדור מתגלגל על המסלול המצלמה עוקבת אחריו ,הכדור פוגע ומפיל את כולם.
אודי יושב עם ארטיק "שוקו-בננה" בידו ונועם עם מקל ההליכה שלו יושבים מרוחים על הכיסאות ,עומר עם סיגר תקוע בפיו חוזר לשבת לידם.

נועם
"עשית סטרייק"

עומר מחייך במן פרצוף של "נו ברור"

אודי
" לא היינו צריכים לקחת שלושה משחקים. זה כבר משעמם"

עומר
"כן. כי אתה מפסיד"

נועם שבוחר כדור בינתיים הולך לזרוק. אודי ועומר שותקים אי האהדה שלהם אחד כלפי השני ברורה,הם מחכים עד שנועם יסיים את הזריקות שלו.אודי אוכל בינתיים את הארטיק שלו, ועומר מעשן את הסיגר.

שתיקה ארוכה


נועם חוזר ויושב על הכיסא.

עומר
" יפה, הורדת תשע, אתה מתקרב אלי "

נועם
"יש(ציני). אודי צודק,נמאס לי. 3 משחקים זה יותר מידי...זה גם סתם ביזבזנו כסף"

אודי בציניות
"שיט, הלכו 40 שקל"

עומר בוחן את נועם במט חד כמו עיט
נועם
"זה,זה לא שאיכפת לי"

-שתיקה-

עומר לוקח כדוק באולינג ומתיישב איתו.נועם ואודי מביטים בו
הוא מוציא מצית ומתחיל להדליק את הכדור

עומר כשהוא בוהה בלהבה
"אתם רוצים ללכת?"

נועם
" חבל, כבר שילמנו..."

-שתיקה-

אודי שליקק את הארטיק מתפרץ
"בואו מחר נעשה צניחה חופשית.."

עומר לאודי
"למה?"

אודי בהתלהבות מדבר עם הידיים
"בואו נעשה משהו עם אדרנלין, צניחה חופשית,בנג'י, סנפלינג, קארטינג, רפטינג...משהו מעניין... עם G N I בסוף"

נועם
"באולינג?"

אודי נבוך מהטמטום שהציג...עומר מחייך לנועם ומלמל
"טיפש..."
הוא מניח את הכדור על הרצפה
(-שתיקה-)
עומר
"אבל בכלליות אודי צודק. צריך משהו חדש, משהו מעניין,
שיזרים בי קצת אדרנלין..."

נועם
"נו אז יאללה, בואו נעשה צניחה חופשית,זה רעיון טוב"

עומר
"אתם יודעים טוב מאוד שאני לא אוהב לטוס, או מטוסים בכלל. ואם אני לא אוהב מטוסים. אני גם לא אוהב לקפוץ מהם."

אודי נאנח ומגלגל עיניים
"אוי, שוב פעם השטות הזאת.."

עומר
"אוי סתום. הומו"

אודי
"אז מה אתה מציע כ-פ-ר-ה? (בהדגשה צינית), לשרוף את האומן 17?"

נועם מחייך
"יאללה אודי, תורך"

אודי
"קח, קח תתור שלי"

נועם קם , לוקח כדור והולך לזרוק
עומר חושב קצת אודי סתם מסתכל על נועם זורק..שקט קצר.

עומר
"אתה ידוע מה? יש לי רעיון טוב.."

אודי בציניות
" לא עומר, אני לא בורח לטורקיה לעבור בשביל סבא שלך שם במרוקו"

עומר מגלגל את העיניים
"נו."

אודי
"אני יודע שהוא צריך עובדים..אבל לא"

נועם חוזר מהזריקות שלו

אודי
"לעומר יש רעיון גדול"

נועם צוחק
"אמרת לו שאנחנו לא בורחים למרוקו לעבוד בשביל סבא שלו?"

אודי(שניהם צוחקים)
"כן"

עומר לאודי
"תורך לזרוק"

אודי
"אין לי כוח, גם ככה ניצחת"

עומר קם והולך לזרוק.המצלמה עוקבת אחרי הכדור שלו ,הוא עושה סטרייק.
מסתובב אליהם

(מהנהן)
"רצית אקשן, אדרנלין , ריגוש ?, תראה מחר"

והולך.
אודי ונועם מחליפים מבטים של "פששש" ציני



7.חוץ,ספסל, שעת בוקר מוקדמת
-הפנים של עומר, עם צינור נרגילה תקוע בפיו, הוא מוציא את העשןcloze up
עומר
"בוא נשדוד את קולנוע רב-חן "
Cut to

אודי( כשארטיק "שוקו-בו" בידו)נועם( אוחז במקל ההליכה שלו) ושלומי יושבים על הספסל כאשר יש נרגילה לידם ולידה מנגל
גחלים קטן עם קנקן קפה רותח ולידו מגש עם 3 כוסות זכוכית.

אודי ונועם ביחד מופתעים
"מה?"

עומר בפשטות
"כן"

אודי
"דיי דיי איזה נשדוד? מי שודד? אני לא שודד שום דבר"

נועם
"נפלת על הראש?"

אודי
"אולי אתה רוצה גם לשרוף את הקולנוע אחר כך?,אתה יודע לכיף.. "

"לא. רק לשדוד"

אודי
"תראה את המרוקאים האלה . זה משהו, תגיד אתה לא מתבייש?"

עומר קם בתנוחה מאיימת(זאת הפעם הראשונה שההבעה הרגועה על פניו מתחלפת) ושומט את הצינור .אודי נרתע לאחור
" תזהר במילים שלך!, עוד פעם אחת שאתה אומר משהו כזה , אני דופק לך את הקנקן הזה לראש"

אודי מביט בקנקן..הפרצוף שלו מפוחד , הוא יודע שעומר יעשה את זה.הוא מנסה לשמור בכל זאת על הבעה רגועה אך לא יוצא לו, נועם בוחן את המצב

אודי
"טוב טוב"

נועם מרגיע את הרוחות , הוא פונה לעומר עם המקל(כמו אצבע)
"עומר תרגע, שב."
(לאודי) שב בשקט ותן לו לדבר עכשיו "(גם עם המקל)

עומר
"אז תרגיע את ההומו הזה"

נועם(לעומר)
"אבל חלאס גם אתה!(שוב עם המקל) תרגע וזהו.עכשיו תספר על מה חשבת
ואתה(לאודי) שם בשקט"

אודי נרגע
"טוב דיי לשחק אותה עם המקל שלך"

עומר נושם. מרים את הצינור לוקח שחטה,הוא מוציא את המצית שלו ומשחק איתה קצת... ולאט לאט נרגע .שקט בינתיים...נועם בודק מה מצב הקפה שבקנקן
עומר
"טוב תראו. רציתם אקשן נכון? אדרנלין? משהו חדש? מטריף? רצית קצת כסף לעצמך?"

אודי
"נו..מה הקשר..בכל זאת אני לא שודד שום דבר"

עומר
"מחרתיים מגיע לארץ "שר הטבעת-שיבת המלך",נכון?"

אודי מהנהן

נועם
"נכון"

עומר
" שר הטבעות זה הסרט הכי מדובר של השנה. אני יודע אפילו לפי כמות ההזמנות שעשו כבר,. שכל השבע אולמות יהיו מפוצצים.תקשיבו טוב. לרב חן יש 7 אולמות. בכל אולם יש ממוצע 200 מושבים.כרטיס אחד עולה 30 שקל.כמה זה יוצא סך הכל?"

נועם מהרהר
"7 כפול 200 כפול 30 זה יוצא..42 אלף שקל"

עומר
" הבכורה ביום חמישי, ואני רוצה לעשות את זה יום שישי.אז תכפיל את זה בשתיים יש לך 84אלף שקל . זה המקסימום שיכול להיות בקופה.גם אם רק כל אולם יהיה מלא עד החצי. זה 40 אלף שקל "

נועם מהרהר
"זה הרבה כסף.."




עומר
" נבוא לשם רבע שעה אחרי שהסרט מתחיל.
במסכות,כולם בפנים, הכסף עוד בחוץ, אקדח לחלון של הקופאית, "תביאי את הכסף" ויאללה ביי....יהיה כיף, תאמינו לי יותר א-ק-ש-ן מזה לא תקבלו בחיים "

נועם
"איך אתה יודע שהכסף עוד שם? "

עומר
"אסור לבית קולנוע עצמו לקחת את הכסף. המפיצים באים לקחת את הרווחים לפי סופי שבוע. לא לפי ימים"

נועם
"רגע, אתה מדבר על הקולנוע שאתה עובד בו?"

עומר
"בדיוק."

נועם בפליאה
" שם אתה רוצה לשדוד? חשבתי מקום אחר... "


"לא.אני הולך לנצל א זה שאני עובד שם.ב10 ורבע , רבע שעה אחרי שהסרט מתחיל ,המשמרת שלי מתחלפת. אני יצא 10 דקות יותר מוקדם. בדיוק ב10 ועשרה., אתם תחכו לי בפינה 100 מטר משם. נשים את המסכות וזהו. יהיה לנו חמש דקות עד שהמחליף שלי יבוא.


נועם מסתכל על אודי במבט שואל
אודי
"מטורף לגמרי"

.....עומר נראה בטוח בעצמו כמו תמיד מעשן את הנרגילה ולוקח שלוק מקפה ...מחייך לנועם....ועושה לו סימן...נועם מחזיר לו "כן" עם העיניים.


פנים.המקלט של עומר.צהריים

המקלט של עומר מעוצב יפה וצעיר. נועם ועומר(עם סיגריה) יושבים לצידו של שולחן,הם שקטים , "קולים" במלוא מובן המילה,ולא ממש שמים על שאר האנשים במקלט.על השולחן 3 קערות מסודרות לאורכו. ליד הקערה הקרובה ביותר לקצה
השולחן כתוב "אחד" ,והיא מכילה כמה מטבעות של שקל. ליד הקערה האמצעית כתוב "חמש" והיא מכילה כמה מטבעות של חמישה שקלים, כנ"ל לאחרונה שמכילה מטבעות של עשרה שקלים. בצידו של השולחן עומד רמי( כבן 17),ואפשר לראות עוד כ3 בני נוער יושבים על הספה שמרוחקת כמה מטרים מהשולחן צוחקים. אבי(כבן 17) שעל הספה צועק
"יאללה זרוק כבר!"

רמי מוציא מטבע של שקל

אבי מהספה שוב צועק
"כמה זה?"

רמי
"שקל"

אבי
"יא קמצן! זרוק 10!"

רמי זורק את השקל שנוחת בתוך הקערה של השקלים הבודדים.נועם באדישות מוציא 2 שקלים מהקערה, ונותן לו"

רמי מוציא 5 שקלים מהכיס זורק, ומנחית אותם בקערה של החמש . נועם מוציא 5 שתי מטבעות של 5 שקלים מהקערה ונותן לו"

אבי מסביר לחברים שלו על הספה
"אם רוצים לרוקן אותם, צריך ללכת רק על החמש שקל"

אחד החברים שלו
"למה?"

אבי
"השקל אומנם הכי קרוב. אבל לא רק שזה סך הכל שקל, המטבע גם נורא קטן וקשה להכניס אותו. ה10 שקל מטבע בינוני והכי רחוק. אבל החמש יותר גדול מה10 שקל וגם יותר קרוב ממנו . ויש יותר סיכוי שתכניס את החמש 3 פעמים מאשר את ה10 פעם אחת"

רמי צועק לחברים מהספה
"אני הולך על ה10 עכשיו!"

אבי מהספה
"נו! יאללה!"

רמי מתכונן...וזורק..אבל מחטיא. עומר לוקח את ה10 שקל ושם בקערה,מחייך חיוך קטן לנועם שמחזיר לו עם העיניים.

אבי קם ומתקרב לשולחן
"יא אפס! הפסדת 4 שקל"

עומר בקשיחות שקטה
"מה אתה עושה? שב שם. רק אחד ליד השולחן כל פעם"

אבי
"בסדר עומר אל תדאג, אני לא נוגע בכלום"

עומר
"אני לא דואג. ואתה לא תיגע בכלום. ועדיין אתה תשב שם"

נועם מתערב ומרגיע
"אבי...רק אחד ליד השולחן כל פעם"

אבי לרמי
"טוב יאללה, תן לי עכשיו"

רמי הולך ויושב על הספה. אבי מחייך ומסמן לחברים שלו שיראו. הוא מוציא 5 שקל..זורק ..ומפספס ...

רמי בציניות מהספה
"יפה!"

אבי
"שתוק.זה חימום. תראה עכשיו"

אבי מוציא עוד 5 שקל.. מכוון..זורק..החמש שקל עוברים את השולחן אבל עומר בלי להניד עפעף שולח יד ,תופס את המטבע ושם אותו בחמש.

Fade to

נועם סופר במהירות את הכסף ומחלק את המטבעות לשני גושים. עומר צופה בו עושה את זה

עומר
" אז כמה סך הכל היום?"

נועם
"מאתיים שישים ,שבעים ,שמונים,תשעים ,שלוש מאות"

נועם מעביר גוש מטבעות אחד לעומר .עומר מסתכל על המטבעות,מסתכל על נועם...ומחזיר לו את גוש המטבעות.

עומר
"קח "

נועם מסתכל עליו...ומחזיר לו את הגוש.עומר מסתכל עליו ומסמן לו עם העיניים לקחת את הכסף. נועם חושב קצת,טיפה משפיל מבט. מסתכל על עומר במבט אוהד וחברי.הוא לוקח את הגוש של עומר אליו.ומהנהן הנהון כמעט בלתי מורגש
.הוא קם מכניס את הכסף לשקית שם אותה בכיס,והולך. עומר נשאר אדיש על הכסא ומביט בו יוצא.


פנים,החדר של אודי,בוקר
אודי יושב בסלון שלו.צופה בטלביזיה בסדרה "חברים".הטלפון מצלצל, אודי לא מתייחס ונותן לו לצלצל כמה שניות. לבסוף הצלצול מטריד אותו מידי והוא עונה
אודי
"הלו?"

אלה
"היי ממי"

אודי
"הופה.תראו מי נזכרה להתקשר מטבריה מלאת הגברברים השזופים"

אלה
"זה בסדר, אני מתגעגעת לגברבר השזוף שלי בחיפה"

אודי
"אויי,תודה. למרות שאני לא כל כך שזוף"

אלה
"אהה כן, גם אלייך אני מתגעגעת"

אודי
"יש לך את זה היום אני רואה"

אלה
"כן, אה.. חבל לך על הזמן מה אני מביאה לך לחצי שנה מפה! מצאתי משהו שתאהב!"

אודי
"גלויה?"

אלה
"קרוב. אבל זה הפתעה אז אני לא יגלה. תגיד איך פומיקי אוכל?"

אודי
"למה שאני ידע איך החתול המפגר של אוכל?"

אלה
"כי אתה אמור להאכיל אותו פעם ביום"

אודי
"אהה אופס... "

אלה
"אני יהרוג אותך...אני נשבעת, תפסיק לעבוד עלי"

אודי(צוחק)
" כנראה שתחזרי הוא יהיה קצת...כחוש.אהה שנייה ממי יש לי פלאפון אז נדבר אחר כך"

אלה
"טוב טוב"

אודי
"ואל תדאגי קומקיקי אוכל כמו חזיר"

אלה
"פומיקי!"

אודי
"שיהיה. ביי ממי. מת עלייך"

אודי לוקח את הפלאפון ועונה
אודי
"כן סמרטוט"

נועם
"בוא"

אודי
"לאן?"

נועם
"הולכים להוריד ממך את כל הגלידות!"

חוץ.מגרש הכדורסל.בוקר
אודי ונועם לבושים ספורטיבי ,נועם עם הכדור וזורק לסל.הוא מפספס
נועם
"אוי אני רקוב לגמרי"
הכדור מתגלגל אל אודי מהסל..
נועם
"תביא"

אודי בועט אליו את הכדור

נועם
"אל תבעט בו!. זה הופך אותו לביצה"

אודי(בציניות)
"כן. וזה מה שימנע ממך לקלוע,לא העובדה שאתה לא יודע לקלוע"

נועם
"אני לא יודע לקלוע?"

אודי
"אתה לא יודע לקלוע"

נועם
"אתה יודע לקלוע?"

אודי
"אני יודע לקלוע"

נועם
"בוא נראה מי יודע לקלוע"

אודי
"בוא"

נועם
"חיובים,עד 2"

אודי
"יאללה"

נועם
"אם אתה כל כך בטוח בעצמך.לא יהיה איכפת לך לעשות את זה מעניי,ן נכון?

אודי
"דבר"

נועם
"חכה שניה "
הוא מוציא פלאפון מהכיס והולך לצד. אודי בוהה בוא" נועם מדבר וחוזר

אודי
"נו, אמא מרשה לך לשחק?"

נועם
"תקשיב טוב. אם אתה מנצח. אני ועומר קונים לך מקרר גלידות כמו שיש בסופרמרקט,הכחולים הגדולים האלה."

אודי
"פששש,עם גלידות בפנים"

נועם
"עם גלידות בפנים"

אודי
" ואם אני מפסיד אני קונה לעומר להביור?,שמתי לב שהמצית הקטן כבר לא מספק אותו"

נועם
"אם אתה מפסיד, אתה בעסקי הסרטים"


אודי
"אני לא הולך להשתתף בטירוף הזה של עומר"

נועם
" אתה יודע איזה כיף זה יהיה?"


אודי (בהדגשה של כל אות)
"ז-ה פ-ש-ע נועם, לא משנה כמה כיף זה יהיה,אתה פוגע באנשים שלא עשו לך כלום"

נועם
"אהה באמת? במי אני פוגע בדיוק? תגיד לי?"

אודי חושב...מהרהר...נועם מחייך...

אודי
"אתה פוגע בקופאית"

נועם
"אוי נו באמת. היא תשתה כוס מים ותרגע ישר,ואחר כך יהיה לה על מה לקשקש עם החברות שלה על ההרפתקה הקטנה שהיא עברה בעבודה"

אודי מהרהר...ופולט
"אתה גונב. אתה גונב מהבית קולנוע "

נועם
"נראה לך שהבית קולנוע מקבל את הכסף שיש בקופה?? כל הכסף הולך לאולפנים, ובמקום ש "ניו ליין סינמה" יעשו 300 מיליון ואלף חמש מאות דולר על הסרט...הם יעשו רק 300 מיליון, אוי מסכנים,תאמין לי שאתה מוריד שירים מהאינטרנט אתה פוגע יותר.אני מבטיח לך, אף אחד לא יפגע."

אודי מהרהר ונועם ממשיך
נועם
"תקשיב...סך הכל זה רק לאקשן, לכיף, לאדרנלין.אתה יודע שעומר לא גנב, לא חסר לו כסף. וגם לך לא. זה רק בשביל הפעולה עצמה"


אודי מהרהר בראש מורכן ומלמל
"זה עדיין פשע"

נועם
"מקרר של גלידות. תחשוב...זה החלום שלך"
אודי מהרהר
אודי
"אם אני מנצח.אני רוצה גלידות איכותיות! לא קרטיבים של 2 שקל1"
נועם שמח
"כן אל תדאג. כל גלידה 7 שקל. סמוך עלינו"

אודי
"מי מתחיל?

נועם מוסר לו את הכדור
"קח תתחיל"

אודי לוקח את הכדור,נעמד במרחק בינוני, מכדרר קצת זורק. וקולע.
אודי מחייך.נועם לוקח את הכדור ונעמד ליד אודי שמסמן לו את מקום הזריקה. נועם זורק,ומחטיא.

אודי
"תדאג להרבה רולר בפנים,עם הוניל"

אודי לוקח את הכדור וזורק. הוא קולע
נועם נעמד לידו ,זורק וקולע גם.

אודי
"קליעה ראשונה שלך היום"

נועם
"אל תדאג לי"

אודי לוקח את הכדור והולך לשלשה. הוא זורק ומחטיא.
נועם לוקח את הכדור והולך לשלשה(אך לא באותו מקום). הוא זורק וקולע
אודי נעמד במקום שנועם זרק זורק ומחטיא.

נועם
"אחד אחד"

נועם לוקח את הכדור. נעמד שוב באותו מקום שקלע מקודם וזורק .אודי עוקב בעיניו אחרי הכדור. הכדור נכנס קולע
אודי מתוח. הוא נעמד במקום מכדרר מעט זורק. המצלמה עוקבת אחרי
הכדור שמתקרב לסל

Fade to

9.המטבח של אודי. ערב
המצלמה ממשיכה את תנועתה מהסצינה הקודמת, במרכז התמונה
יש כוס זכוכית וקוביית קרח עפה לכיוונה, פוגעת בדפנה ולא נכנסת.
אודי(נראה לא שקט )לוקח את הקובייה ביד ומכניס אותה לתוך הכוס.ממלא אותה בקוקה קולה שעל השולחן ושותה,הוא מניח את הכוס בכיור. פותח את הפריזר ולוקח קרטיב פשוט של 2 שקל.

8.פנים.החדר של אודי.ערב
אודי יושב ליד שולחן הכתיבה שלו,אוכל קרטיב, ספר לימוד פתוח על השולחן.הוא נראה לומד אך עדיין לא שקט.אמה שלו לפתע צועקת מלמטה

רונית
"אודי??"

אודי(צועק)
"מה את רוצה?? אני לומד"

רונית(צועקת)
"להביא לך סנדוויץ?"

אודי צועק
"לא!!"

הוא חוזר לספר שלו...המצלמה מראה אותו קורא את אותה שורה שוב ושוב.....
9.פנים, החדר של נועם,ערב.
נועם יושב בחדר שלו עם נערה יפה, הם מתחרמנים. הטלפון שלו מצלצל.

נועם
"שנייה ממי"
הוא לוקח את הטלפון ועונה.
נועם
"הלו?"
CUT TO
אודי(בחדר שלו)
"זה אני"
CUT TO
נועם
"מהר. אני עם מיטל פה"
CUT TO
אודי
"מאיפה נשיג אקדח"
נועם בחיוך
"זה עומר..הוא ישיג לך גם טנק"
CUT TO
אודי באנחה של ויתור
"מזה בדיוק אני מפחד"

10.פנים.כניסת הבית קולנוע.לילה
המצלמה מראה את פוסטר הסרט "שר הטבעות שיבת המלך" , היא יורדת לכניסת בית הקולנוע שם יושב עומר מעשן סיגריה על כיסא המאבטח,יש מעט אנשים בסביבה. המצלמה מתמקדת בפרצוף שלו..בעיניים.

עומר
"טוב בנות אני הלכתי"

קול של שתי בנות עונה לו(מצחקקות)
"ביי"

עומר הולך במהירות עובר על פני אנשים אחדים...כמה מאות מטרים עד לפינת הרחוב..אודי עם גלידת שוקו וניל מלקק אותה בעצבנות,נועם לידו די שליו עם שקית מלאה ביד. הם קולטים את עומר מתקרב.אודי זורק את הגלידה לרצפה. עומר זורק את הסיגריה.נועם מוציא מהשקית חולצות שחורות ומסיכות לפנים. הם מחליפים בגדים...
Cloze up על נועם בפרצוף אדיש שם את המסכה על ראש
Cloze up על עומר עם חיוך שקט וזדוני שם את המסכה
Cloze up על אודי נד בראשו עם פרצוף מודאג ולא בטוח

נועם מוציא מהשקית 3 אקדחים עומר לוקח אחד. ונועם נותן אחד לאודי ולוקח אחד לעצמו.

עומר
"כמו שאמרנו. ישר למקלט שלי אחר כך"
נועם ואודי מהנהנים

עומר
"יאללה, בנות. יהיה כיף"
שלושתם רצים לבית הקולנוע עם האקדחים שלופים. כשהם מתקרבים כמה אנשים בפתח הבית קולנוע מתחילים לצעוק ולברוח. עומר ליד הקופה מכוון את האקדח אל אלה שצורחת,נועם ומכוון אל לילך הקופאית השנייה שמבוהלת גם.

עומר (משנה טיפה את הקול)
"את כל הכסף!! עכשיו!!"

אלה בוכה בפניקה
"טוב טוב,תירגע"

אודי מגיע אחריו וקולט את חברה שלו בקופה המומה ומפוחדת, מכניסה כסף לשקית שחורה,הוא לא מבין מה היא עושה שם.,הוא נלחץ, אבל נועם מסמן לו עם העיניים. להיזהר ולא לעשות כלום.

עומר
"יותר מהר"

אלה מכניסה כסף במהירות

אודי שומר אבל לחוץ וכל הזמן מסתכל על עומר ואלה ולא יודע מה לעשות.
Cloze up על לילך הקופאית השנייה.
היא בוחנת את עומר ..כאילו מנסה לברר מי זה...

עומר קולט את זה

Cloze up על לילך
"רגע אתה...ה"

Cloze up על נועם

נועם
"שיט"

BOOM!!

קול התמוטטות
. אלה צועקת מפחד ונצמדת לקיר,
אודי קופץ ומסתובב. עומר לוקח את השקית עם הכסף ובורח, נועם רץ אחריו
אודי מסתכל על אלה ועל כתם הדם על הקיר המום, ולא מעכל.
נועם צועק
"בוא כבר!"
הוא מתעשת ובורח מהר איתם.

11.פנים,המקלט של עומר,לילה
המקלט נטוש עם כמה ספות . הדלת נפתחת, עומר נכנס עם שקית הכסף ביד אחת והאקדח בשנייה ומתיישב על ספה...עוברות כמה שניות....אודי עם המסכה שלו ביד אחת והאקדח ביד השנייה..
ונועם עם שקית הבגדים נכנסים פנימה, מיוזעים ומתנשפים, מתיישבים גם.

עומר מוריד את המסכה שלו
"ואווווו, איזה טריפ, זה היה מטורף או מה?"

אודי צועק בטירוף
"תגיד אתה משוגע???,אתה מטורף לגמרי!!! אתה ירית בה!!...אני לא מאמין...אתה ירית עכשיו בבן אדם..!אתה פשוט חולה...
(מחכה כמה שניות)..היא מתה?"

נועם
"כן. הוא ניפץ לה את הראש"

עומר דיי רגוע
"היא זיהתה אותי. לא הייתה לי ברירה"

אודי עם טירוף בעיניים, הוא קם בעצבים, עומר גם קם, ואז נועם

אודי
" אתה משוגע זהו.אתה רוצח עכשיו, גם אם היא באמת זיהתה אותך... היית גנב.עכשיו אתה לא רק גנב , אתה רוצח! רוצח!, ואני שותף לרצח!! אנחנו (מצביע על נועם ועליו) ,שותפים לרצח."


נועם נסער מסתכל על אודי ורואה לו את הטירוף בעיניים
"תביא לי את האקדח (לאודי)... ותירגע. עכשיו"

אודי מגיש לו את האקדח
"קח, קח את האקדח ...מה נראה לך אני פסיכופת כמוהו?"

נועם לעומר
"גם אתה"
עומר נותן לו את האקדח. הוא שם את שלושת האקדחים בתוך השקית עם הכסף.ומניח אותה בצד.

אודי
"ודיי לזיין את השכל, היא לא זיהתה אותך, אתה סתם משוגע, נמאס לך לשרוף דברים אז החלטת להתחיל להרוג, אתה פירומן מטורף"

אודי מסתכל על נועם ומחפש תשובה,נועם מהנהן
"היא כן זיהתה אותו"

עומר בשקט
"תקשיב לי טוב מטומטם . היא זיהתה אותי. אם לא הייתי הורג אותה, אנחנו היינו הולכים לכלא. אתה רוצה לכלא? אני לא חושב שהיית אוהב את הכלא ,עכשיו יש לנו הרבה כסף,עשית את הדבר הכי ח-ז-ק בחיים שלך. כולך מלא אדרנלין עכשיו, אל תגיד שלא. והכי חשוב. ואף אחד לא יודע מזה"


נועם (לעומר)
"מאיפה אתה כל כך בטוח שאנחנו מכוסים?"

הפלאפון של אודי מצלצל , הוא מוציא אותו מהכיס. על הצג רשום "אלה"
אודי מחזיק שנייה את הפלאפון המום.ואז זה נכנס בו- אלה!!!.הוא קופץ על עומר המופתע ומתחיל להכניס בו אגרופים. עומר מנסה להתגונן, נועם קופץ על אודי..תופס אותו ומשחרר אותו מעומר. הוא מחזיק אותו,עומר קם ומתנקה..
(הפלאפון ממשיך לצלצל)
נועם
"עומר. לך הביתה. אני מרגיע אותו...את האקדחים והכסף תשאיר פה, נדבר מחר"

עומר מסתכל על נועם ואז על השקית של הכסף והאקדחים במבט של"אני יכול לסמוך עליך?"
נועם מהנהן עם הראש. עומר יוצא. נועם מחזיק את אודי כמה שניות. ואז משחרר אותו.
(הפלאפון שוב מצלצל)

נועם ברוגע מוחלט
"אל תענה עכשיו,
"לך הביתה. אני יחביא את השקיות. נדבר על זה מחר"

אודי נאנח..נד בראשו..ובוהה בנועם..נועם משפיל מבט.

12.פנים.החדר של אודי.בוקר
אודי יושן במיטה שלו.קרני בוקר מאירות את החדר
-צלצול של פלאפון-
-צלצול של פלאפון-
- Close up על הפנים של אודי
העיניים נפקחות, הצלצול העיר אותו.
הוא קם למצב ישיבה בתנופה אחת עם פרצוף מבוהל..ולוקח את הפלאפון. הוא מסתכל על הצג... מכין את עצמו נפשית. נושם....ועונה"

אודי
"ממי! יום חצי שנה שמח!"
-הפסקה-
"מה? מה קרה? למה את בוכה?"
-הפסקה-
"טוב, תרגעי. אני עוד מעט אצלך. "

13.פנים. המטבח של אודי, בוקר
רונית מכינה אוכל...אודי יורד לבוש למטה..היא רואה אותו..הוא לחוץ

רונית
"רוצה חביתה?"

אודי
"לא, אני לא רעב"

רונית
"אולי קורנפלקס עם חלב?"

אודי( נאנח)
"אמא, לא.."

רונית מנסה..
"אולי פנקייק?"

אודי (מתעצבן)
"אמא...לא רוצה כלום, זה לא רוצה פנקייק ולא חביתה ולא קורנפלקס ולא תפוח ולא כלום"

רונית
"טוב טוב תירגע...אלה חיפשה אותך בטלפון"

אודי
"דיברתי איתה כבר.אני עכשיו הולך אליה"

רונית
"זה לא היום של החצי שנה שלכם ביחד? אני מקווה שהכנת לה משהו מיוחד.."

אודי ממלמל
"כן...מיוחד זה בדיוק מה שהכנתי לה"

רונית חוזרת לבשל, אודי בא לצאת ואז היא נזכרת
"ואי יזמיר תקרא את העיתון"

אודי נלחץ
" למה? מה כתוב?"

רונית
"אתמול היה רצח בקולנוע רב-חן, קח תקרא..אני חושבת שנרצחה מישהי בגיל שלך..אולי אתה מכיר אותה , תבדוק "

אודי שנראה כאילו ראה שד, הולך ולוקח את העיתון..הוא מדפדף בו..
ומגיע לכתבה. יש תמונה של הזירה עם הדם ...והכותרת "שודדים רצחו קופאית בקולנוע רב חן. למשטרה אין קצה חוט"
14.פנים.החדר של נועם.בוקר
נועם בחדר שלו...מול המחשב
הדלת נפתחת ..הוא מסתובב...זה אודי

אודי
"אנחנו עכשיו הולכים למטורף הזה"

Cut to
יד סוגרת דלת
Cut to
יד פותחת דלת של מכונית
Cut to
יד דופקת על דלת של בית
Cut to

51.פנים .הסלון של עומר .צהרים
עומר יושב בסלון שלו צופה בטלביזיה ,מקטרת בפה שלו. אודי ונועם(עם מקל ההליכה שלו) נכנסים.

אודי
"תתחיל להסביר לי,ועכשיו. איך אלה קשורה לזה"

עומר ברוגע...לוקח את הזמן קם לאט לאט מהספה..ומתקרב אל שניהם

עומר
"היא עובדת שם"

אודי
"אתה ידעת שהיא עובדת שם, ובכל זאת החלטת לשדוד"

עומר
"ב-ג-ל-ל שידעתי שהיא עובדת שם,החלטתי לשדוד "

נועם מופתע
"מה?"

עומר
"פשוט.אם היא הייתה מזהה את אחד מאתנו. היא בחיים לא הייתה מלשינה על חבר שלה,אבל לילך היא זאת שבחנה אותי כמו נץ "

אודי בעצבים
" ידעת שאלה,חברה שלי ,יכלה להיפגע. אבל לא איכפת לך בכלל. פשוט אין לך כבוד לכלום"

אודי פונה פתאום לנועם
"אתה ידעת שהיא עובדת שם?"

אודי נועץ בנועם מבט, בוחן כל תנועה של הפנים שלו

נועם
"נראה לך?, נראה לך שהייתי מסתיר ממך את זה?..אני עוד לא מבין איך אתה לא ידעת שהיא עובדת שם.., היא לא אמרה לך?"

אודי נזכר –flash back לסצינה 2

אלה
" אני אקנה לך משהו יפה"

אודי
"אוי..את תבזבזי עלי כסף?"

אלה
"בטח...שכחתי לספר לך....אבל מצאתי עבודה, ולא תאמין עם מי אני עובדת"

הארטיק של אודי מטפטף בגושים על החולצה שלו

אודי בעצבים
"כוס אמק ,אוף.."

אלה
"אווו , אל תתעצבן..אני ינקה את זה ממך..."
היא מורידה לו את החולצה, ומתחילה לנשק לו את הגוף..
סוף FLASHBACK

אודי בשקט
"היא שכחה כנראה"

עומר מזלזל
"איזה יופי של קשר יש לכם..."

נועם מסמן לו עם היד והעיניים שלא יחמם את אודי

אודי
"אתה בכלל אין לך מה לדבר!! אתה היית מת שיהיה לך מה שהיה לנו!, כל מה שאתה עושה זה מזיין ערסיות מטומטמות, עכשיו אתה תגיד לי, איך אני יסתכל לאלה בעיניים?"

נועם
"דיי שניכם!"

אודי צועק על נועם!
"אתה אל תגיד לי דיי!!"

עומר מתעצבן וצועק
"אני לא מבין מה הבעיה שלך?? רצית אקשן? קיבלת אקשן! רצית כסף משלך? קיבלת 15 אלף שקל!! בעיתון כתוב שלמשטרה אין שום מושג מי ,מה או מו קרה שם, אין עדים!"

אודי
"אני יגיד לך בדיוק מה הבעיה שלי. אמרתם שאף אחד לא יפגע. אבל אנשים נפגעו,. דבר ראשון. רימית אותי, שיקרת לי. דבר שני- פגעת באלה. אני מכיר את אלה , ואני בטוח שעשית לה טראומה לכל החיים. דבר שלישי והכי גרוע. ה-ק-ו-פ-א-י-ת הזאת, קוראים לה לילך, היא בן אדם .אתה רצחת מישהי שלא עשתה לך כלום. וגמרת את החיים לכל המשפחה שלה!"
-שתיקה-
כולם מחליפים מבטים.

אודי
"ואתה יודע מה? זה לא נכון שלמשטרה אין קצה חוט. יש להם עדים!"

עומר
"מה?(מסתכל על נועם) בולשיט!!"

נועם
"מי?"

אודי(לעומר)
"אני!. אני הולך ומסגיר אותך"

נועם
"תפסיק לדבר שטויות"

עומר שומר על רוגע
" אם אתה הולך ומסגיר אותי. אתה מסגיר גם את עצמך וגם את נועם"

נועם
"הוא לא מסגיר אף אחד"

אודי מסתכל על נועם שמחזיר מבט ובוהה בו בחזרה

אודי
" אני כן.אני יקבל את העונש שלי על השטות שעשיתי. אבל אתה(לעומר), אתה הולך לכלא . אתה רצחת"



עומר ברוגע מעשן את המקטרת(פונה לנועם)
"נועם, הטיפש הזה הולך לדפוק אותנו,אני חייב להגיד לו"
פונה לאודי
" תקשיב טיפש. אבא של נועם פשט רגל"

אודי
"מה???"

עומר
"אבא של נועם פשט רגל"

אודי מביט בנועם בפרצוף שואל. נועם מהנהן

אודי נאנח ומתיישב על ספה....הוא חושב..על מה ששמע..


עומר
"אז אתה עכשיו מבין כמה שהוא כן צריך עכשיו 15 אלף שקל ,ולא צריך בן עם עבר פלילי"

אודי חושב...מסתכל נועם
"זה מסביר את ההתנהגות המוזרה שלך בזמן האחרון"

עומר ממשיך
"אתה יודע מה? אני לא צריך את הכסף.וגם אתה לא. ניתן את הכל לנועם.40 אלף שקל יעזרו לו . וזה כבר יגרום לך להירגע., אתה עוזר לחבר שלך"

אודי מהרהר...ואז פונה לנועם
אודי
" המצב קשה?"

נועם מהנהן בשקט


עומר מתקרב אל אודי, ומדבר אליו פעם ראשונה מתוך הלב.
עומר
". אף אחד לא יודע על מה שקרה.רק בגלל שיש לך ייסורי מצפון ,אתה תכניס אותי לכלא תפתח לעצמך תיק, ולנועם תיק? במקום לתת את הכסף לאבא של נועם ,שיושב עכשיו בבית ולא יודע איך לצאת מהצרות שלו,ותשמע לי(ברצינות) הוא בצרות. תחשוב בהיגיון שנייה!"

אודי מראה לעומר שעכשיו הפתיחות שלו לא משנה לו כלום
אודי
" אני חושב.אני חושב על לילך עם כדור בראש .אני חושב על אמא של לילך ועל אבא שלך לילך שיושבים עכשיו שבעה בבית ובוכים על זה שהרגת להם את הילדה"

עומר
"תחשוב גם על נועם,חבר שלך"


נועם (לעומר)
"דיי לעשות אותי מסכן!, אני לא צריך כלום!"

עומר
"זה לא הזמן למשחקי הכבוד שלך עכשיו! אתה לא רואה שאנחנו הולכים להידפק?"

נועם פונה לאודי
"אודי,אני לא הולך להגיד לך שאני צריך את הכסף, אבל אני צריך את הכסף.אף אחד לא יודע ממה שקרה. אני מבין שנפגעת.ואני מסכים (מגביר את הקול) שעומר לא היה בסדר בכל מה שהוא עשה (נועץ בעומר עיניים בכעס) .הוא רצח, ופגע. נכון. אבל זה טיפשי שגם אני וגם אתה נידפק רק בגלל המצפון שלך. הזמן יעביר לך את ההרגשה הזאת. אני מבטיח לך"




16.חוץ.פנים המכונית של אודי.בוקר
אודי נוסע באוטו...שומע מוזיקה...לחוץ, נד בראשו, מדבר לעצמו.
יש רעש של בלמים. הוא עוצר.
הוא יושב באוטו ולא יוצא, הוא מרגיע את עצמו. לוקח נשימה עמוקה, ויוצא.
CUT TO
17.פנים.החדר של אלה.בוקר
אלה יושבת בחדר שלה.דמעות זולגות לה מהעיניים. היא בטראומה לגמרי,.
אודי נכנס.
הוא מתקרב אליה...מתיישב על המיטה... דמעות נוזלות מעיניה..הוא מלטף לה את השיער,ומחבק אותה.

אלה בקול קר ולא טבעי
"אתה לא תאמין מה קרה לי אתמול"

אודי
" אני דווקא יאמין"

Fade to

אלה עדיין מחובקת עם אודי ,מספרת מה שקרה, היא לא במצב טוב

אלה(אין לה קול בוכה, דמעות זולגות לה מהעיניים, אבל הקול שלה חד ועמוק)
"זה היה נורא שהוא ירה בה, הדם ,ה"בום" הזה ההדף.
-שתיקה-
זה היה היום הכי רע של החיים שלי, אני לא ישנתי כל הלילה, התמונות כל הזמן חוזרות אלי..כל הזמן...
-שתיקה-
ולילך אוי , מחר ההלוויה...אני הולכת..בבקשה תבוא איתי"

אודי בעיניים דומעות מפריד את אלה ממנו,הם אחד מול השני עכשיו.
"אלה.,מה שאני יגיד עכשיו את לא תביני. אין לך סיכוי להבין. אל תנסי להבין .זאת לא אשמתך.
-שתיקה-

"אנחנו נפרדים"

אודי עם דמעות זולגות מהעיניים...הוא מחבק אותה, חזק .
היא מחבקת אותו חזק ,לא בדיוק קולטת מה הוא אומר לה.
אלה(ממלמלת בקול מוזר ומרוחק, לא ממש מחובר למציאות )
"מה..אני לא מבינה... זה החצי שנה שלנו..... "


17.חוץ,בניין המשטרה, בוקר
אוטו מגיע וחונה בחנייה. אודי יוצא מהאוטו. הוא עומד שעון על האוטו. ומסתכל על בנין המשטרה. הוא נראה מהרהר.


Fade to black

v.o
(אודי)
חודש אחר כך כבר התגייסתי.
. לא דיברתי יותר עם אלה,נועם או עומר
ההרגשה שנועם הבטיח שתעבור,
עוד לא עברה."
-סוף-

[Oren]

רק רציתי לכתוב, שגם אני עדיין לא קראתי את התסריט. לקרוא טקסט ארוך באינטרנט, אינה משימה פשוטה (במיוחד כאשר מדובר במשהו שאינו סיפור רגיל). אז אל תתעצב מהעידר התגובות (דבר שלא בהכרח מעיד על העדר קוראים), יכול להיות שבעתיד יקראו אותו יותר אנשים וגם יהיה להם מה להגיב.

[יעל]

שלום, קראתי! ויש לי כמה הערות. אני נותנת ביקורת אמיתית, זאת דרכי, מקווה שזה בסדר מבחינתך.

נתחיל בדברים החיוביים -
ברור שיש לך תמונה של מה שאתה רוצה, יש רעיונות מאד נחמדים למעברים בין סצינות והדיאלוגים גם נשמעים כמו של אנשים אמיתיים - רב הזמן - ולא כמו של דמויות מתסריט. התרשמתי שהדיבור קולח, וזה חשוב מאד בתסריט.

עכשיו היו לי כמה שאלות שמצביעות לדעתי על הבעיות בתסריט.
ראשית, לא ברור לי מה הדבק בחברות החזקה בין אודי-נועם ועומר-נועם. אתה מציין שנועם הוא המרכז, אבל לאורך התסריט הוא לא מצטייר כמישהו כריזמטי במיוחד או כחבר האהוב.

שנית, הבעיות הכלכליות של נועם שמתגלות בסוף יחד עם המשפט "אה, אז בגלל זה אתה מתנהג מוזר בזמן האחרון" לא עלו לאורך התסריט ולכתוב בסוף שנועם התנהג מוזר, בלי שנתת לנו לראות או להבין את זה, זה קיצור דרך ששום קורא/צופה לא יכול לקבל בהבנה. אם אתה רוצה להראות לשנועם יש עניינים בחיים, אתה צריך להכניס את זה לכל האורך ולא לשלוף את זה בסוף.

בנוסף, למרות שהם בני נוער, משועממים, שמחפשים אקשן ואדרנלין, ההתייחסות שלהם למוות ולרצח הינה ילדותית מאד. הם לא תופסים את זה באמת, גם כשאתה מנסה להראות שכן.
הייתי מצפה שאחרי מאורע כזה יהיה שבר אמיתי - אבל הדמויות ממשיכות להיות פחות או יותר אותו הדבר. אם זאת היתה הכוונה שלך, אתה חייב להדגיש את זה, אם לא - אז אני חושבת שזה מצביע על התייחסות לא מעמיקה לחיים-מוות של הדמויות ואולי גם על כך שאתה צריך לחשוב על כך יותר.

נקודה נוספת קטנה - אף אחד מהחברים כשהרעיון לשוד עולה לא מעלה את האפשרות שהם יתפסו, כנקודה נגד ביצוע השוד. לי זה היה מוזר. זה מאד בסיסי לחשוב על כך.

וכעת הכי בגדול - רצית ליצור קונפליקט בין האהבה של אודי לאלה, לנאמנות לעצמו וליושר שלו לבין נאמנות לחברים. אבל בסוף זה לא שינה לי בכלל שהם נפרדו! לא חשתי שאודי מבצע הקרבה כלשהי של דבר אחד עבור דבר אחר. אם בכל הסוף הדרמטי הזה שיש בו רצח, מוות, התערערות של חברות, ופרידה מאהבה (או סתם מישהי להתחרמן איתה?) אני לא מרגישה שאכפת לי - משהו לא בסדר. זה הרי קונפליקט כל כך גדול, אבל הוא מוצג באופן מאד שטחי וחסר.

אני חושבת שאתה צריך:
1. להבין *למה* כתבת דווקא את התסריט הזה. איפה אתה נמצא בו. מה מדבר אליך.
2. לחדד את הקונפליקט שבסוף. ראשית להגדיר אותו, ואחר כך אחרי שתגדיר אותו, לכתוב מחדש את כל התסריט כשיש לו את מה שהגדרת בזכרון. כלומר, אם הקונפליקט בסוף הוא בין בחירה באהבה ובהסתרה, לבין ויתור על אהבה אבל טיהור המצפון, אתה חייב לבנות את כל התסריט ככה ששני האלמנטים האלה יהיו קיימים שם מראש. שאהבה תהיה יותר חזקה (לא רק היא מאוהבת בו, מביטה בו "בהתפעלות" אלא גם הוא חושב שהיא אהבת חייו. שהיא הנפש התאומה שלו), ובנוסף שעניין של יושר מול שקר יעלה אצל הדמות מראש. כי דברים לא קורים סתם, אם הדמות של אודי מגיעה בסוף לקונפליקט הזה, זה חייב להיות אצלה בפנים עוד קודם.
בנוסף, אני כלל לא מבינה מה פיתה אותו להכנס לשוד הזה. צריך, שוב, סיבות אמיתיות שנובעות מתוך הדמות עצמה. ואחרון חביב - אם אודי הוא הדמות המרכזית שבסופו של דבר נאלצת לבצע בחירה כואבת (בתסריט שאתה כתבת היא לא מרגישה כואבת, אבל אני מניחה שלכך כוונת), היא חייבת להיות הרבה יותר מרכזית לכל אורך התסריט, ולוותר על דמויות חסרות חשיבות כמו החבר'ה במקלט (שאגב לא הבנתי במה הם משחקים שם בדיוק).

אבל, למרות כל הביקורת, אני חושבת שיש לך יכולת כתיבה, ושאם תהיה מוכן לעבוד ולנסות להשתפר, בין אם בתסריט הזה או לא, יש לך פוטנציאל לכתוב מעניין. אני גם חושבת שאתה בהחלט כותב מוכוון קולנוע - התסריט שלך היה ויזואלי למדי בחלקים שונים שלו, וזה אומר לי שאתה עושה משהו שבא לך בטבעיות.

ביקורת טובה אפשר לקבל מכל אחד, אני פשוט מאמינה (כמי שמתעסקת בכתיבה) שלרב זאת לא הביקורת שעוזרת לנו.

בהצלחה!

[panter]

דבר ראשון. תודה רבה על ההשקעה. גם לדעתי המטרה של ביקורת על תסריט שהוא דראפט ראשוני היא לאתר בעיות ולא להאדיר את האגו של התסריטאי.אני קורא את הביקורת שלך בלילה ואני אקרא שוב בעיון בבוקר. אבל דבר אחד אני חייב להגיב עליו עכשיו

כתבת:
"שנית, הבעיות הכלכליות של נועם שמתגלות בסוף יחד עם המשפט "אה, אז בגלל זה אתה מתנהג מוזר בזמן האחרון" לא עלו לאורך התסריט ולכתוב בסוף שנועם התנהג מוזר, בלי שנתת לנו לראות או להבין את זה, זה קיצור דרך ששום קורא/צופה לא יכול לקבל בהבנה"

פיתרו את אבא של נועם כשבוע לפני , והסצינה הראשונה מתרחשת לאחר הפיטורין. הרי הצופה והקורא לא יכול לראות את ההבדל בין נועם של אחרי לנועם של לפני מהסיבה הפשוטה שנועם של לפני לא מוצג פה. אבל סצינה נורא יפה לדעתי שגם מראה את הקשר בין נועם לעומר היא הסצינה של הקזינו המאולתר במקלט עם החבר'ה שאמרת שצריכים לוותר עליהם.בסצינה הזאת אנו גם עדים לקשר שלא דורש מילים בין נועם ועומר. וגם אני רומז על הבעיות של נועם. הרי בדיעבד מבינים את הסיבה שעומר העביר לנועם את חלקו. דילגת על הקטע הזה בטעות? או שלדעתך זה לא סימוך מספיק חזק לטיעון שלנועם יש בעיות כספיות?תזכורת:

נועם סופר במהירות את הכסף ומחלק את המטבעות לשני גושים. עומר צופה בו עושה את זה

עומר
" אז כמה סך הכל היום?"

נועם
"מאתיים שישים ,שבעים ,שמונים,תשעים ,שלוש מאות"

נועם מעביר גוש מטבעות אחד לעומר .עומר מסתכל על המטבעות,מסתכל על נועם...ומחזיר לו את גוש המטבעות.

עומר
"קח "

נועם מסתכל עליו...ומחזיר לו את הגוש.עומר מסתכל עליו ומסמן לו עם העיניים לקחת את הכסף. נועם חושב קצת,טיפה משפיל מבט. מסתכל על עומר במבט אוהד וחברי.הוא לוקח את הגוש של עומר אליו.ומהנהן הנהון כמעט בלתי מורגש
.הוא קם מכניס את הכסף לשקית שם אותה בכיס,והולך. עומר נשאר אדיש על הכסא ומביט בו יוצא

ועוד קטע קטן מהסצינה בבאולינג: (שימי לב להתיחסות הבלתי פוסקת של נועם לכסף)

עומר
" יפה, הורדת תשע, אתה מתקרב אלי "

נועם
"יש(ציני). אודי צודק,נמאס לי. 3 משחקים זה יותר מידי...זה גם סתם ביזבזנו כסף"

אודי בציניות
"שיט, הלכו 40 שקל"

עומר בוחן את נועם במט חד כמו עיט
נועם
"זה,זה לא שאיכפת לי"

-שתיקה-

עומר לוקח כדוק באולינג ומתיישב איתו.נועם ואודי מביטים בו
הוא מוציא מצית ומתחיל להדליק את הכדור

עומר כשהוא בוהה בלהבה
"אתם רוצים ללכת?"

נועם
" חבל, כבר שילמנו..."

דבר שאני מסכים איתו לגמרי במה שכתבת שההצטרפות של אודי לשוד לא מנומקת טוב. וההתערבות היא טיפשית והמשחק כדורסל טיפשי ואני צריך למצוא סיבה אחרת שתצרף אותו לשוד,אולי יש לך רעיון?. על שאר הדברים כולל הבעיה הגדולה שכתבת על הסוף הפושר אגיב מחר.

נ.ב כמי שלפי מה שהבנתי מתנסה בכתיבה את מודעת למצב שבזמן כתיבת תסריט או בעיקר בחלק הקשה והמציק יותר- השכתוב. תמיד צץ רעיון לתסריט אחר שבטוחים שהוא טוב יותר.(אני נשבע שהוא טוב יותר!!!!).
אני במצב כזה עכשיו.

[יעל]

כן, אתה צודק.
לא שמתי לב לכך... אולי יש משהו במדיום הזה שקשה לי באמת לקרוא בעיון הראוי טקסט ארוך. אני מתנצלת ולוקחת את ההערה הזאת בחזרה - כמעט.
כמעט - כי אתה אולי לא יכול להראות את נועם שם לפני, אבל אתה יכול ליצור מצב שבו יש יותר התייחסות מצד החברה לשינוי שחל בו. זה ימשוך את תשומת לב הקורא/צופה לנושא - במידה בה תחפוץ.

אני חושבת שהנקודה העיקרית שלי היא מה בעצם אתה מעוניין להעביר. והנושא של בחירה וקונפליקט שצריך להיות יותר מודגש בסוף. על זה יותר מעניין אותי לשמוע מה חשבת, כי הנושא של הכסף הוא באמת יחסית קטן, וכפי שראית גם אני פספסתי דברים.

[panter]

ובכן מה רציתי להעביר? איזה קונפליקט?

הקונפילקט העיקרי אמור להתרחש אצל הצופה ולא אצל אודי. ולמה?

לאודי ברור שהוא הולך להיפרד מאלה. הוא לא יכול להתסכל לה בעיניים, ובטח לא ייספר לה.
לכן הוא מודע לויתור שהוא צריך לעשות
(אגב דבר שאמור לעורר התנגדות ותמיהה אצל הצופה).

הקונפליקט של אודי הוא האם להלשין? על עצמו לא איכפת לו להלשין ובטח לא על עומר. אבל המוסר עוצר אותו(או שלא? אנחנו לא מגלים, זה פתוח) מלהלשין על נועם החבר הכי טוב שלו שנמצא בצרות, שצריך את הכסף.

הצופה אמור ברגעים אלה לעבור משהו כמו שקובריק עשה בתפוז המכני אבל הפוך.

"למה אני לא מסכים עם הבן האדם הטוב הזה? הוא הרי עושה כל מה שצריך ונכון לעשות? הוא רוצה שהצדק יצא לאור"

אני רוצה להעמיד את הצופה מבולבל מול תחושת הצדק הפנימי שלו...לבין הרצון שהוא לא יפרד מאלה ולא ילשין על החברים הפושעים שלו יש לומר. ולאחר שלדעתי הוא כן מלשין..הצופה ישאר עם קונפליקט פנימי לא פתור.

אגב אני נגד מה שאודי עושה , הוא נהיה צדקני מידי , בעע צדקנות ובעע אנשים עם לב טוב. שונא אותם.

אבל אני מניח שלא כל הצופים כמוני ולכן זה אמור להשאיר אותם קצת מבולבלים.
ולכן. האם כדאי לסגור את הסוף ולהראות שאודי מלשין?

[v_reiss]

הי לשניכם ואיזה מזל שמשעמם לי בעבודה ומצאתי את האתר הזה

אני מסכימה עם יעל לגבי המיקוד והקונפליקט וגם עם כותב הטיוטה לגבי נושא הכסף. עלה והצלח ועדכן אותנו בטיוטות נוספות..
עם תבחר להתמקד בנושא הכסף - אצל עומר יותר מדי ואצל נועם פחות מדי - אני מציעה את השם "10 שקל" - עם המספר ועם הטעות בריבוי.. לדעתי זה מתאים מאוד לדמויות ולסגנון.. זה גם יכול להיות מוטיב חוזר בסרט עצמו... המטבע הזה שחשוב לאחד ומאוד לא חשוב לאחר.
בהצלחה
ורד