יעל מבקרת בקולנוע

[20]

"להסתכל לחיים בעיניים
תמיד להסתכל לחיים בעיניים
להכיר אותם כפי שהם
באמת,
סוף סוף
להכיר אותם.
לאהוב אותם כפי שהם, ואז
להניח אותם בצד.

תמיד השנים ביננו,
תמיד השנים
תמיד..
האהבה
תמיד..
השעות."

[סתו]

הסרט הזה היה מדהים בעיני וגרם לי להתעניין בורגיניה ולף.
אני כרגע קוראת את הספר גברת דאלווי

[Elad ZZZ]

אני מעוניין לקרוא את to the lighthouse שלה.
גם אני ראיתי את הסרט אך עם זאת אני אינני שותף לגמרי לההתלהבותה של סתיו.
חשבתי שהסרט היה דיי טוב, עם מספר מקומות לשיפור - כמו להעיף את ג'וליאן מור מהסרט. מה שאהבתי היה הקשר הרעיוני והסימבולי שקיים בין נשי הסרט ונשים בכלל: בחלק אחד, מוצגת וירג'יניה וולף - סופרת בעלת בעיות נפשיות קשות עקב אובדם משפחתה במשך חייה - המציגה את תהליך יצירת היצירה (הספר 'גברת דאלווי'). בחלק השני והשלישי - שמתרחשים כ- 10 שנים וכ- 50 שנה לאחר החלק הראשון - בא לידי ביטוי השפעת הספר 'גברת דאלווי' על דמויות החלקים האלו: אם שאינה מרוצה מחייה ומתחברת אל דמותה של גברת דאלווי באמצעות סיבלה והדילמות בחייה, ועורכת, שגם כן, נתקלת בסוגיות ובקשיים דרמתיים בנוגע לידידה חולה האיידס ובאמצעות פעולותיה נמצא קשר פעולתי עם פעולותיה של גברת דאלווי בספר.

וירג'יניה וולף היא אחת מהסופרת הגדולות של המאה ה- 20. היא רשמה בסגנון חדש הנוגד את המוסכמות שהיתה מקובלת בספרות המקובלת באותה תקופה שעיקרה היה על בסיס של עלילה ואירועים ורגשות המעידות על הרגשת הדמויות לגבי האירועים.
ואילו וירג'יניה חידשה והמציאה בכתיבתה סגנון חדש שדרכו הדמויות מרגישות, לא בגלל אירוע מסויים אלא תוך כדי הצגת מחשבות זמניות ומצבי מצב רוח. וירג'יניה התבססה על תיאור רגשותיהם של הדמויות לפרטי פרטים כתוכן הסיפור שלה ולא כ- "עלילה" משנית.

לכל אלו שטרם ראו את הסרט, אני ממליץ שיקראו את הספר 'גברת דאלווי' - הם יותר יבינו את הסרט ויזדהו עם גיבורות הסרט וכל יהנו מהסרט יותר.
_________________
"who is John Galt"