יעל מבקרת בקולנוע

[אורח]

הגירסה הזאת מושפעת מהביקורות שניתנו כאן. הוא קצר יותר, עם קונפליקט ממוקד יותר.


פנים. כניסת בית קולנוע.ערב
קהל אנשים מתפזר לחדרי ההקרנות.עומר( בן 18חזות קשוחה, חצי מזרחית,טבעות על ידיו,לבוש בבגדי מותגים מתחת למדי מאבטח)
יושב על כיסא המאבטח בכניסה.לילך הקופאית עומדת מולו, הוא מפטם מקטרת בטבק

לילך
"דבר אחד אני לא מבינה. למה מישהו עשיר כמוך עובד בגיל 18? ועוד מאבטח?"

עומר בשקט ,מוציא מצית יפה ומדליק את המקטרת. הוא לוקח שחטה ובלי להביט בלילך אומר
"משעמם לי בחופש "

2.חוץ,ספסל ציבורי בפארק,ערב
עומר יושב על ספסל ציבורי ,,בפיו יש סיגריה. הוא מנסה להדליק מטבע של 10 ש"ח עם המצית שלו,
המצלמה מתקרבת אליו באיטיות.
אודי v.o
"אני אודי. והפירומן הזה.... זה עומר. הוא חבר שלי. בערך."

אודי(בן 18 אשכנזי,לבוש במותגים פחות יקרים מעט) ,בידו ארטיק" טוטי-פרוטי" מתקרב לספסל ומתיישב ליד עומר.

אודי
"מה אתה עושה?"

עומר ממלמל שהסיגריה תקועה בפיו
"מנסה להמיס את ה10 שקל"

-שתיקה ארוכה-
אודי מסתכל לצדדים כמחכה למישהו,עומר ממשיך להצית את המטבע שלו

אודי
"איפה נועם?"

עומר יורה בלי להסתכל
"צריך להגיע"


שתיקה ארוכה,אודי לא שקט ומביט לצדדים
אודי מוציא פלאפון ומחייג
" איפה אתה?"
-הפסקה-
"טוב בוא כבר"
-הפסקה-
"לא לא קרה כלום , בוא"
מנתק.

אודי V.o
"אני ועומר לא מסתדרים מי יודע מה, פשוט החבר הכי טוב של שנינו. זה נועם. שלושתנו מן חבורה"

שתיקה

עומר יורה בלי להסתכל ודי מתוכנת
"אז איך הולך עם אלה?"

אודי שלא נראה ממש כרוצה לשתף, מגלגל את עיניו ומהנהן באדישות
"פסדר.."

קול צעדים נשמע ,אודי מסתכל הצידה ומחייך ,עומר מביט ומהנהן עם ראשו
נועם( בן 18הולך עם מקל הליכה,לבוש יפה,אשכנזי ונראה טוב) בא ומתיישב על הספסל ליד אודי

עומר
"תראו מי הופיע"

נועם מסתכל על עומר מדליק את המטבע
"אתה מוכן להגיד לי מה אתה עושה?"

עומר
"מנסה להמיס את המטבע"

נועם מסתכל על אודי, ושניהם מגלגלים את עיניהם ונד בראשו כאילו אומר "איזה טיפש"

נועם(בציניות)
"כן להמיס מטבע של 10 שקל עם מצית ,נכון."
-הפסקה-
"כדי להמיס מטבע אתה צריך לחמם אותו בחום של 400 מעלות צלזיוס,עם מצית תמיס אולי שטר של 20 שקל"

נועם מסתכל על אודי ושניהם מגחכים ונדים בראשם, עומר לא מפסיק להצית את המטבע

אודי
"עזוב,הוא נשם יותר מידי פלסטיק שרוף, אתה לא יודע מה זה עושה למוח"

לא מביט למעלה וממשיך לנסות להדליק את המטבע עומר
"אני לא אוהב לשרוף פלסטיק"

אודי ונועם ממשיכים להסתכל על עומר מצית את המטבע
אודי(לעומר)
"דיי כבר יא פירומן, זה לא יידלק לך"

עומר שם את מטבע ה10 שקל בכיסו. מוציא ארנק יפה, וממנו שטר של 20 ש"ח,ומדליק אותו...הוא מסתכל על הלהבה שורפת את השטר בחיוך מוזר.

אודיv.o
"עומר הוא משוגע עם הרבה כסף. זה אף פעם לא שילוב מוצלח"


3. פנים.הסלון של אודי.לילה
אודי ואלה(בת 16) על הספה...אווירה רומנטית...מתנשקים...ומתחרמנים.. מתחתם שמיכה,לפניהם שולחן עם צלחת וגלידה עליה.לפתע שומעים קול מפתח מסתובב. אודי תופס את השלט ומדליק את טלביזיה ,מושך את השמיכה עם אלה למצב ישיבה. רונית(בת 45) אימא של אודי, נכנסת.

רונית
"אודי!!? אתה בבית?"

רונית מדליקה את האור ורואה אותם ונשענת על הספה מאחוריהם
"או איזה חמודים,אתם רואים סרט?"

אודי
"כן"

רונית
"מה שלומך חמודה?"

אלה
"הכל סבבה"

רונית
" איזה סרט אתם רואים?"

אודי
"שתיקת האמהות"

רונית שמה את התיק שלה על השולחן.אודי עוקב אחריה עם עיניו במבט ..מסתכל על אלה ומגלגל עיניים.

רונית נכנסת למטבח
"תגידי אלה, את התחלת ללמוד לבגרויות?"

אודי(באנחה))
"אימא, אלה ב-ט, עוד אין לה בגרויות"

רונית מחפשת מה להגיב
הוא קם ומושך את אלה איתו
אודי
"אנחנו בחדר."

רונית צועקת להם
"להביא לכם משהו לשתות??"

4.פנים,החדר של אודי-המשך הסצינה הקודמת
אודי אוכל גלידת "שוקו שוקו" יושב במחובק עם אלה על המיטה ,הם צופים בטלוויזיה בסדרה "חברים"

אודיv.o
"אם הייתי צריך לבחור בין לא לאכול גלידה יותר אף פעם,לבין אלה. אני לא יאכל יותר גלידות אף פעם. וזה משפט שאני לעולם לא יאמר"

אלה מסיטה את המבט מן הטלביזיה ובוהה באודי,אודי שם לב לזה,מחייך אליה
שניהם נראית מ-א-ו-ה-ב-י-ם לגמרי.

אודי
"מתפעלת?"

אלה מחייכת
"ברור"

אודי במתיקות
"נו,מה את רוצה? ביס?"

אלה
"אחר כך, עכשיו אני רוצה לדעת מה אתה רוצה לעשות יום שישי?"

אודי
"מה? מה יש יום שישי?"

אלה משנה את ההבעה של פניה למבט אכזבה,היא באה להגיב

אודי
"סתם ,סתם תירגעי. נראה לך שאני ישכח את החצי שנה שלנו?"

אלה
"האמת, לא. אבל נבהלתי בכל זאת."

אודי מלטף לה את השיער

אלה
"אתה רוצה לנסוע לאן שהוא ביחד? כמה ימים?"

אודי
"את לא נוסעת לטבריה?"

אלה
" אני נוסעת מחר בבוקר...ואני חוזרת יום חמישי בבוקר...אני ינוח קצת..ויום שישי נסע אנחנו לכמה ימים"

אודי
"למה כמה ימים? החלטנו שאנחנו ביחד ביום אחד, ולא בכמה ימים...אז חוגגים יום אחד, זה כמו יומולדת..אתה לא-"

אלה מתפרצת ומצחקקת
"אוי די עם השטויות שלך..."

אודי מחייך
"בטח שאני רוצה. אבל אני לא יכול"

אלה מנסה להבין
"למה?"

אודי
"הבגרות בכימיה"

אלה נזכרת ומגלגלת עיניים בבאסה

אודי
"את מכירה אותי. אם נסע זה ישב לי על הראש,כמו יתוש מציק, ואני אתלונן כל הזמן. ולא רק שלא נהנה גם נריב סתם , זה בגלל האימא הארורה שלי"

אלה(משועשעת,מלטפת אותו)
"ארורה(צוחקת),אוי אתה כזה מתוסבך"

אודי מחייך
"אל תדאגי. המתוסבך הזה יעשה לך כיף יום ראשון "

אלה
" אני אקנה לך משהו יפה"

אודי
"אוי..את תבזבזי עלי כסף?"

אלה
"בטח...שכחתי לספר לך....אבל מצאתי עבודה, ולא תאמין עם מי אני עובדת"

הארטיק של אודי מטפטף בגושים על החולצה שלו

אודי בעצבים
"כוס אמק ,אוף.."

אלה
"אווו , אל תתעצבן..אני ינקה את זה ממך..."
היא מורידה לו את החולצה, ומתחילה לנשק לו את הגוף..


5.פנים.מסלול הבאולינג.צוהריים

כדור מתגלגל על המסלול המצלמה עוקבת אחריו ,הכדור פוגע ומפיל הכל.
אודי יושב עם ארטיק "שוקו-בננה" בידו ונועם עם מקל ההליכה שלו יושבים מרוחים על הכיסאות ,עומר עם סיגר תקוע בפיו חוזר לשבת לידם.

נועם
"עשית סטרייק"

עומר מחייך במן פרצוף של "נו ברור"

אודי
" לא היינו צריכים לקחת שלושה משחקים. זה כבר משעמם"

עומר
"כן. כי אתה מפסיד"

נועם שבוחר כדור בינתיים הולך לזרוק. אודי ועומר שותקים אי האהדה שלהם אחד כלפי השני ברורה,הם מחכים עד שנועם יסיים את הזריקות שלו.אודי אוכל בינתיים את הארטיק שלו, ועומר מעשן את הסיגר.

שתיקה ארוכה


נועם חוזר ויושב על הכיסא.

עומר
" יפה, הורדת תשע, אתה מתקרב אלי "

נועם
"יש(ציני). אודי צודק,נמאס לי. 3 משחקים זה יותר מידי... גם סתם בזבזנו כסף"

אודי בציניות
"שיט, הלכו 40 שקל"


-שתיקה-

עומר לוקח כדוק באולינג ומתיישב איתו.נועם ואודי מביטים בו
הוא מוציא מצית ומתחיל להדליק את הכדור

עומר כשהוא בוהה בלהבה
"אתם רוצים ללכת?"

נועם
" חבל, כבר שילמנו..."

-שתיקה-

אודי שליקק את הארטיק מתפרץ
"בואו מחר נעשה צניחה חופשית.."

עומר לאודי
"למה?"

אודי בהתלהבות מדבר עם הידיים
"בואו נעשה משהו עם אדרנלין, צניחה חופשית,בנג'י, סנפלינג, קארטינג, רפטינג...משהו מעניין... עם G N I בסוף"

נועם
"באולינג?"

אודי נבוך מהטמטום שהציג...עומר מחייך לנועם ומלמל
"טיפש..."
הוא מניח את הכדור על הרצפה
(-שתיקה-)
עומר
"אבל בכלליות אודי צודק. צריך משהו חדש, משהו מעניין,
שיזרים בי קצת אדרנלין..."

נועם
"נו אז יאללה, בואו נעשה צניחה חופשית,זה רעיון טוב"

עומר
"אתם יודעים טוב מאוד שאני לא אוהב לטוס, או מטוסים בכלל. ואם אני לא אוהב מטוסים. אני גם לא אוהב לקפוץ מהם."

אודי נאנח ומגלגל עיניים
"אוי, שוב פעם השטות הזאת.."

עומר
"אוי סתום. הומו"

אודי
"אז מה אתה מציע כ-פ-ר-ה? (בהדגשה צינית), לשרוף את האומן 17?"

נועם מחייך
"יאללה אודי, תורך"

אודי
"קח, קח תתור שלי"

נועם קם , לוקח כדור והולך לזרוק
עומר חושב קצת אודי סתם מסתכל על נועם זורק..שקט קצר.

עומר
"אתה ידוע מה? יש לי רעיון טוב.."

אודי בציניות
" לא עומר, אני לא בורח לטורקיה לעבור בשביל סבא שלך שם "

עומר מגלגל את העיניים
"נו."

אודי
"אני יודע שהוא צריך עובדים..אבל לא"

נועם חוזר מהזריקות שלו

אודי
"לעומר יש רעיון גדול"

נועם צוחק
"אמרת לו שאנחנו לא בורחים לטורקיה לעבוד בשביל סבא שלו?"

אודי(שניהם צוחקים)
"כן"

עומר לאודי
"תורך לזרוק"

אודי
"אין לי כוח, גם ככה ניצחת"

עומר קם והולך לזרוק.המצלמה עוקבת אחרי הכדור שלו ,הוא עושה סטרייק.
מסתובב אליהם

(מהנהן)
"רצית אקשן, אדרנלין , ריגוש ?, תראה מחר"

והולך.
אודי ונועם מחליפים מבטים של "פששש" ציני


7.חוץ,ספסל, שעת בוקר מוקדמת
-הפנים של עומר, עם צינור נרגילה תקוע בפיו, הוא מוציא את העשןcloze up
עומר
"בוא נשדוד את קולנוע רב-חן "
Cut to

אודי( כשארטיק "שוקו-בו" בידו)נועם( אוחז במקל ההליכה שלו) ועומר יושבים על הספסל כאשר יש נרגילה לידם ולידה מנגל
גחלים קטן עם קנקן קפה רותח ולידו מגש עם 3 כוסות זכוכית.

אודי ונועם ביחד מופתעים
"מה?"

עומר בפשטות
"כן"

אודי
"דיי דיי איזה נשדוד? מי שודד? אני לא שודד שום דבר"

נועם
"נפלת על הראש?"

אודי
"אולי אתה רוצה גם לשרוף את הקולנוע אחר כך?,אתה יודע לכיף.. "

"לא. רק לשדוד"

אודי
"תראה את המרוקאים האלה . זה משהו, תגיד אתה לא מתבייש?"

עומר קם בתנוחה מאיימת(זאת הפעם הראשונה שההבעה הרגועה על פניו מתחלפת) ושומט את הצינור .אודי נרתע לאחור
" תזהר במילים שלך!, עוד פעם אחת שאתה אומר משהו כזה , אני דופק לך את הקנקן הזה לראש"

אודי מביט בקנקן..הפרצוף שלו מפוחד , הוא יודע שעומר יעשה את זה.הוא מנסה לשמור בכל זאת על הבעה רגועה אך לא יוצא לו, נועם בוחן את המצב

אודי
"טוב טוב"

נועם מרגיע את הרוחות , הוא פונה לעומר עם המקל(כמו אצבע)
"עומר תירגע, שב."
(לאודי) שב בשקט ותן לו לדבר עכשיו "(גם עם המקל)

עומר
"אז תרגיע את ההומו הזה"

נועם(לעומר)
"אבל חלאס גם אתה!(שוב עם המקל) תירגע וזהו.עכשיו תספר על מה חשבת
ואתה(לאודי) שם בשקט"

אודי נרגע
"טוב דיי לשחק אותה עם המקל שלך"

עומר נושם. מרים את הצינור לוקח שחטה,הוא מוציא את המצית שלו ומשחק איתה קצת... ולאט לאט נרגע .שקט בינתיים...נועם בודק מה מצב הקפה שבקנקן

עומר
"טוב תראו. רציתם אקשן נכון? אדרנלין? משהו חדש? מטריף? רצית(לאודי) קצת כסף של עצמך?"

אודי
"נו..מה הקשר..בכל זאת אני לא שודד שום דבר"

עומר
"מחרתיים מגיע לארץ "שר הטבעת-שיבת המלך",נכון?"

אודי מהנהן

נועם
"נכון"

עומר
"זה הסרט הכי מדובר של השנה...רב חן יש לו 7 אולמות, הוא יהיה מפוצץ לגמרי בגלל שר הטבעות. זאת אומרת הרבה ,הרבה כסף בקופה"

נועם
"כן.."

עומר
"נבוא לשם רבע שעה אחרי שהסרט מתחיל.
במסכות,כולם בפנים, הכסף עוד בחוץ, אקדח לחלון של הקופאית, "תביאי את הכסף" ויאללה ביי....יהיה כיף, תאמינו לי יותר א-ק-ש-ן מזה לא תקבלו בחיים "

נועם
"רגע, אתה מדבר על הקולנוע שאתה עובד בו?"

עומר
"בדיוק."

נועם בפליאה
" שם אתה רוצה לשדוד? חשבתי מקום אחר... "


"ממש לא .ב10 ורבע , רבע שעה אחרי שהסרט מתחיל ,המשמרת שלי מתחלפת. אני יצא 10 דקות יותר מוקדם. בדיוק ב10 ועשרה., אתם תחכו לי בפינה 100 מטר משם. נשים תמסכות וזהו. יהיה לנו חמש דקות עד שהמחליף שלי יבוא.

אודי
יופי של תוכנית..פשש(בציניות), יש רק בעיה אחת"

עומר
"נו..?"

אודי (בהדגשה של כל אות)
"ז-ה פ-ש-ע, אתה פוגע באנשים שלא עשו לך כלום"

עומר
"אהה באמת? במי אני פוגע בדיוק? תגיד לי?"

אודי חושב...מהרהר...עומר מחייך..נועם מהרהר...אפשר לראות בעיניים שלו שהוא השתכנע

אודי
"אתה פוגע בקופאית"

עומר
"אוי נו באמת. היא תשתה כוס מים ותירגע ישר,ואחר כך יהיה לה על מה לקשקש עם החברות שלה על ההרפתקה הקטנה שהיא עברה בעבודה"

אודי מהרהר...ופולט
"אתה גונב. אתה גונב מהבית קולנוע "

עומר
"נראה לך שהבית קולנוע מקבל את הכסף שיש בקופה?? כל הכסף הולך לאולפנים, ובמקום ש "ניו ליין סינמה" יעשו 300 מיליון ואלף חמש מאות דולר על הסרט...הם יעשו רק 300 מיליון, אוי מסכנים, אני עובד שם,תאמין לי שאתה מוריד שירים מהאינטרנט אתה פוגע יותר.אני מבטיח לך, אף אחד לא יפגע."

אודי מסתכל על נועם במבט שואל
נועם
"בזה הוא צודק...סך הכל זה רק לאקשן, אתה יודע שעומר לא גנב, לא חסר לו כסף.וגם לי לא. וגם לך לא. זה רק בשביל הפעולה עצמה"

עומר בינתיים מוזג את הקפה לכוסות, ולוקח כוס עם קפה

אודי מהרהר בראש מורכן ומלמל
"זה עדיין פשע"

.....עומר נראה בטוח בעצמו כמו תמיד מעשן את הנרגילה ולוקח שלוק מקפה ...מחייך לנועם....ועושה לו סימן...נועם מחזיר לו "כן" עם העיניים.

פנים,החדר של אודי,בוקר
אודי יושב בסלון שלו.צופה בטלביזיה בסדרה "חברים".בפיו ארטיק .הטלפון מצלצל, אודי לא מתייחס ונותן לו לצלצל כמה שניות. לבסוף הצלצול מטריד אותו מידי והוא עונה
אודי
"הלו?"

אלה
"היי ממי"

אודי
"הופה.תראו מי נזכרה להתקשר מטבריה מלאת הגברברים השזופים"

אלה
"זה בסדר, אני מתגעגעת לגברבר השזוף שלי בחיפה"

אודי
"אויי,תודה. למרות שאני לא כל כך שזוף"

אלה
"אהה כן, גם אלייך אני מתגעגעת"

אודי
"יש לך את זה היום אני רואה"

אלה
"כן, אה.. חבל לך על הזמן מה אני מביאה לך לחצי שנה מפה! מצאתי משהו שתאהב!"

אודי
"גלויה?"

אלה
"קרוב. אבל זה הפתעה אז אני לא יגלה. תגיד איך פומיקי אוכל?"

אודי
"למה שאני ידע איך החתול המפגר של אוכל?"

אלה
"כי אתה אמור להאכיל אותו פעם ביום"

אודי
"אהה , אופס... "

אלה
"אני יהרוג אותך...אני נשבעת, תפסיק לעבוד עלי"

אודי(צוחק)
-צלצול פלאפון נשמע ברקע-
" כנראה שתחזרי הוא יהיה קצת...כחוש.אהה שנייה ממי יש לי פלאפון אז נדבר אחר כך"

אלה
"טוב טוב"

אודי
"ואל תדאגי קומקיקי אוכל כמו חזיר"

אלה
"פומיקי!"

אודי
"שיהיה. ביי ממי. מת עלייך"

אודי עונה לפלאפון
"כן חמוד?"

נועם
"קבענו את זה למחר"

אודי
"עם אמא שלך? אני קבעתי איתה היום"

נועם
"את עניין הקולנוע"

אודי משנה מבט
" אני לא מתכוון להשתתף בזה"

נועם
"אני ידוע שאתה רוצה,ואתה ידוע שאתה רוצה.9 נפגשים, 10 ורבע זה קורה"

אודי
"תגיד, חשבת אולי על האפשרות של..אממ אני לא יודע. אממ ש-נ-י-ת-פ-ס"

נועם
"הרי לא זה מה שיעשה את זה כל כך חזק?, לא זה מה שיזרים לך את האדרנלין בדם?, לא זה מה שיתן לנו את הריגוש שאנחנו מחפשים כל החופש? (ניתוק)"

אודי עוד עם השפופרת ביד, חושב על מה שנועם אמר


8.פנים.החדר של אודי.ערב
אודי יושב ליד שולחן הכתיבה שלו,אוכל קרטיב, ספר לימוד פתוח על השולחן.הוא נראה לומד אך עדיין לא שקט.אמה שלו לפתע צועקת מלמטה

רונית
"אודי??"

אודי(צועק)
"מה את רוצה?? אני לומד"

רונית(צועקת)
"להביא לך סנדוויץ?"

אודי צועק
"לא!!"

הוא חוזר לספר שלו...המצלמה מראה אותו קורא את אותה שורה שוב ושוב.....
9.פנים, החדר של נועם,ערב.
נועם יושב בחדר שלו עם נערה יפה, הם מתחרמנים. הטלפון שלו מצלצל.

נועם
"שנייה ממי"
הוא לוקח את הטלפון ועונה.
נועם
"הלו?"
CUT TO
אודי(בחדר שלו)
"זה אני"
CUT TO
נועם
"מהר. אני עם מטיל פה"
CUT TO
אודי
"מאיפה נשיג אקדח"
נועם בחיוך
"זה עומר..הוא ישיג לך גם טנק"
CUT TO
אודי באנחה של ויתור
"מזה בדיוק אני מפחד"

10.פנים.כניסת הבית קולנוע.לילה
המצלמה מראה את פוסטר הסרט "שר הטבעות שיבת המלך" , היא יורדת לכניסת בית הקולנוע שם יושב עומר מעשן סיגריה על כיסא המאבטח,יש מעט אנשים בסביבה,הרוב בפנים כבר. המצלמה מתמקדת בפרצוף שלו..בעיניים.

עומר
"טוב בנות אני הלכתי"

קול של שתי בנות עונה לו(מצחקקות)
"ביי"

עומר הולך במהירות עובר על פני אנשים אחדים...כמה מאות מטרים עד לפינת הרחוב..אודי עם גלידת שוקו וניל מלקק אותה בעצבנות,נועם לידו די שליו עם שקית מלאה ביד. הם קולטים את עומר מתקרב.אודי זורק את הגלידה לרצפה. עומר זורק את הסיגריה.נועם מוציא מהשקית חולצות שחורות ומסיכות לפנים. הם מחליפים בגדים...
Cloze up על נועם בפרצוף אדיש שם את המסכה על ראש
Cloze up על עומר עם חיוך שקט וזדוני שם את המסכה
Cloze up על אודי נד בראשו עם פרצוף מודאג ולא בטוח

נועם מוציא מהשקית 3 אקדחים עומר לוקח אחד. ונועם נותן אחד לאודי ולוקח אחד לעצמו.

עומר
"כמו שאמרנו. ישר למקלט שלי אחר כך"
נועם ואודי מהנהנים

עומר
"יאללה, בנות. יהיה כיף"
שלושתם רצים לבית הקולנוע עם האקדחים שלופים. כשהם מתקרבים כמה אנשים בפתח הבית קולנוע מתחילים לצעוק ולברוח. עומר ליד הקופה מכוון את האקדח אל אלה שצורחת,נועם ומכוון אל לילך הקופאית השנייה שמבוהלת גם.

עומר (משנה טיפה את הקול)
"את כל הכסף!! עכשיו!!"

אלה בוכה בפאניקה
"טוב טוב,תירגע"

אודי מגיע אחריו וקולט את חברה שלו בקופה המומה ומפוחדת, מכניסה כסף לשקית שחורה,הוא לא מבין מה היא עושה שם.,הוא נלחץ, אבל נועם מסמן לו עם העיניים. להיזהר ולא לעשות כלום.

עומר
"יותר מהר"

אלה מכניסה כסף במהירות

אודי שומר אבל לחוץ וכל הזמן מסתכל על עומר ואלה ולא יודע מה לעשות.
Cloze up על לילך הקופאית השנייה.
היא בוחנת את עומר ..כאילו מנסה לברר מי זה...

עומר קולט את זה

Cloze up על לילך
"רגע אתה...ה"

Cloze up על נועם

נועם
"שיט"

BOOM!!

קול התמוטטות
. אלה צועקת מפחד ונצמדת לקיר,
אודי קופץ ומסתובב. עומר לוקח את השקית עם הכסף ובורח, נועם רץ אחריו
אודי מסתכל על אלה ועל כתם הדם על הקיר המום, ולא מעכל.
נועם צועק
"בוא כבר!"
הוא מתעשת ובורח מהר איתם.

11.פנים,המקלט של עומר,לילה
המקלט נטוש עם כמה ספות . הדלת נפתחת, עומר נכנס עם שקית הכסף ביד אחת והאקדח בשנייה ומתיישב על ספה...עוברות כמה שניות....אודי עם המסכה שלו ביד אחת והאקדח ביד השנייה..
ונועם עם שקית הבגדים נכנסים פנימה, מיוזעים ומתנשפים, מתיישבים גם.

עומר מוריד את המסכה שלו
"ואווווו, איזה טריפ, זה היה מטורף או מה?"

אודי צועק בטירוף
"תגיד אתה משוגע???,אתה מטורף לגמרי!!! אתה ירית בה!!...אני לא מאמין...אתה ירית עכשיו בבן אדם..!אתה פשוט חולה...
(מחכה כמה שניות)..היא מתה?"

נועם
"כן. הוא ניפץ לה את הראש"

עומר דיי רגוע
"היא זיהתה אותי. לא הייתה לי ברירה"

אודי עם טירוף בעיניים, הוא קם בעצבים, עומר גם קם, ואז נועם

אודי
" אתה משוגע זהו.אתה רוצח עכשיו, גם אם היא באמת זיהתה אותך... היית גנב.עכשיו אתה לא רק גנב , אתה רוצח! רוצח!, ואני שותף לרצח!! אנחנו (מצביע על נועם ועליו) ,שותפים לרצח."


נועם נסער מסתכל על אודי ורואה לו את הטירוף בעיניים
"תביא לי את האקדח (לאודי)... ותירגע. עכשיו"

אודי מגיש לו את האקדח
"קח, קח את האקדח ...מה נראה לך אני פסיכופת כמוהו?"

נועם לעומר
"גם אתה"
עומר נותן לו את האקדח. הוא שם את שלושת האקדחים בתוך השקית עם הכסף.ומניח אותה בצד.

אודי
"ודיי לזיין את השכל, היא לא זיהתה אותך, אתה סתם משוגע, נמאס לך לשרוף דברים אז החלטת להתחיל להרוג, אתה פירומן מטורף"

אודי מסתכל על נועם ומחפש תשובה,נועם מהנהן
"היא כן זיהתה אותו"

עומר בשקט
"תקשיב לי טוב מטומטם . היא זיהתה אותי. אם לא הייתי הורג אותה, אנחנו היינו הולכים לכלא. אתה רוצה לכלא? אני לא חושב שהיית אוהב את הכלא , יש לנו הרבה כסף,עשית את הדבר הכי ח-ז-ק בחיים שלך. כולך מלא אדרנלין עכשיו, אל תגיד שלא. והכי חשוב. ואף אחד לא יודע מזה"


נועם (לעומר)
"מאיפה אתה כל כך בטוח שאנחנו מכוסים?"

הפלאפון של אודי מצלצל , הוא מוציא אותו מהכיס. על הצג רשום "אלה"
אודי מחזיק שנייה את הפלאפון המום.ואז זה נכנס בו- אלה!!!.הוא קופץ על עומר המופתע ומתחיל להכניס בו אגרופים. עומר מנסה להתגונן, נועם קופץ על אודי..תופס אותו ומשחרר אותו מעומר. הוא מחזיק אותו,עומר קם ומתנקה..
(הפלאפון ממשיך לצלצל)
נועם
"עומר. לך הביתה. אני מרגיע אותו...את האקדחים והכסף תשאיר פה, נדבר מחר"

עומר מסתכל על נועם ואז על השקית של הכסף והאקדחים במבט של"אני יכול לסמוך עליך?"
נועם מהנהן עם הראש. עומר יוצא. נועם מחזיק את אודי כמה שניות. ואז משחרר אותו.
(הפלאפון שוב מצלצל)

נועם ברוגע מוחלט
"אל תענה עכשיו,
"לך הביתה. אני יחביא את השקיות. נדבר על זה מחר"

אודי נאנח..נד בראשו..ובוהה בנועם..נועם משפיל מבט.

12.פנים.החדר של אודי.בוקר
אודי יושן במיטה שלו.קרני בוקר מאירות את החדר
-צלצול של פלאפון-
-צלצול של פלאפון-
- Close up על הפנים של אודי
העיניים נפקחות, הצלצול העיר אותו.
הוא קם למצב ישיבה בתנופה אחת עם פרצוף מבוהל..ולוקח את הפלאפון. הוא מסתכל על הצג... מכין את עצמו נפשית. נושם....ועונה"

אודי
"ממי! יום חצי שנה שמח!"
-הפסקה-
"מה? מה קרה? למה את בוכה?"
-הפסקה-
"טוב, תרגעי. אני עוד מעט אצלך. "

13.פנים. המטבח של אודי, בוקר
רונית מכינה אוכל...אודי יורד לבוש למטה..היא רואה אותו..הוא לחוץ

רונית
"רוצה חביתה?"

אודי
"לא, אני לא רעב"

רונית
"אולי קורנפלקס עם חלב?"

אודי( נאנח)
", לא.."

רונית מנסה..
"אולי פנקייק?"

אודי (מתעצבן)
"אמא...לא רוצה כלום, זה לא רוצה פנקייק ולא חביתה ולא קורנפלקס ולא תפוח ולא כלום"

רונית
"טוב טוב תירגע...אלה חיפשה אותך בטלפון"

אודי
"דיברתי איתה כבר.אני עכשיו הולך אליה"

רונית
"זה לא היום של החצי שנה שלכם ביחד? אני מקווה שהכנת לה משהו מיוחד.."

אודי ממלמל
"כן...מיוחד זה בדיוק מה שהכנתי לה"

רונית חוזרת לבשל, אודי בא לצאת ואז היא נזכרת
"ואי יזמיר תקרא את העיתון"

אודי נלחץ
" למה? מה כתוב?"

רונית
"אתמול היה רצח בקולנוע רב-חן, קח תקרא..אני חושבת שנרצחה מישהי בגיל שלך..אולי אתה מכיר אותה , תבדוק "

אודי שנראה כאילו ראה שד, הולך ולוקח את העיתון..הוא מדפדף בו..
ומגיע לכתבה. יש תמונה של הזירה עם הדם ...והכותרת "שודדים רצחו קופאית בקולנוע רב חן. למשטרה אין קצה חוט"

רונית
"אודי, בוא יש לך פה מרק"

אודי קם בקפיצה...הולך לכיוון המטבח..לפני הכניסה למטבח יש מן איזור כלי עבודה...הוא פותח קופסה לוקח חופן מסמרים...נכנס למטבח..מול רונית המבוהלת מפרצופו המוטרף..מרים את המכסה מהסיר של המרק ושופך את המסמרים פנימה.


14.פנים.החדר של נועם.בוקר
נועם בחדר שלו...מול המחשב
הדלת נפתחת ..הוא מסתובב...זה אודי
אודי
"אנחנו עכשיו הולכים למטורף הזה"

Cut to
יד סוגרת דלת
Cut to
יד פותחת דלת של מכונית
Cut to
יד דופקת על דלת של בית
Cut to
51.פנים .הסלון של עומר .צהרים
עומר יושב בסלון שלו צופה בטלביזיה ,מקטרת בפה שלו. אודי ונועם(עם מקל ההליכה שלו) נכנסים.

אודי
"תתחיל להסביר לי,ועכשיו. איך אלה קשורה לזה"

עומר ברוגע...לוקח את הזמן קם לאט לאט מהספה..ומתקרב אל שניהם
"היא עובדת שם"

אודי
"אתה ידעת שהיא עובדת שם, ובכל זאת החלטת לשדוד"

עומר
"ב-ג-ל-ל שידעתי שהיא עבדה שם,החלטתי ששם יהיה מושלם לשדוד "

נועם מופתע
"מה?"

עומר
"פשוט.אם היא הייתה מזהה את אחד מאתנו. היא בחיים לא הייתה מלשינה על חבר שלה,אבל לצערה... של לילך,היא זאת שבחנה אותי כמו נץ וזיהתה אותי"

אודי בעצבים
"איזה מגעיל...ועוד ידעת שאלה,חברה שלי ,יכלה להיפגע. אבל אתה, אתה אין לך כבוד לכלום"

אודי פונה פתאום לנועם
"אתה ידעת שהיא עובדת שם?"

אודי נועץ בנועם מבט, בוחן כל תנועה של הפנים שלו

נועם
"נראה לך?, נראה לך שהייתי מסתיר ממך את זה?..אני עוד לא מבין איך אתה לא ידעת שהיא עובדת שם.., היא לא אמרה לך?"


אודי נזכר –flash back לסצינה 2

אלה
" אני אקנה לך משהו יפה"

אודי
"אוי..את תבזבזי עלי כסף?"

אלה
"בטח...שכחתי לספר לך....אבל מצאתי עבודה, ולא תאמין עם מי אני עובדת"

הארטיק של אודי מטפטף בגושים על החולצה שלו

אודי בעצבים
"כוס אמק ,אוף.."

אלה
"אווו , אל תתעצבן..אני ינקה את זה ממך..."
היא מורידה לו את החולצה, ומתחילה לנשק לו את הגוף..
סוף FLASHBACK

אודי בשקט
"היא שכחה כנראה"

עומר מזלזל
"איזה יופי של קשר יש לכם..."

נועם מסמן לו עם היד והעיניים שלא יחמם את אודי

אודי
"אתה בכלל אין לך מה לדבר!! אתה היית מת שיהיה לך מה שהיה לנו!, כל מה שאתה עושה זה מזיין ערסיות מטומטמות, עכשיו אתה תגיד לי, איך אני יסתכל לאלה בעיניים?"

נועם
"דיי שניכם!"

אודי צועק על נועם!
"אתה אל תגיד לי דיי!!"


עומר מתעצבן וצועק
"אני לא מבין מה הבעיה שלך?? רצית אקשן? קיבלת אקשן! רצית כסף משלך? קיבלת 15 אלף שקל!! בעיתון כתוב שלמשטרה אין שום מושג מי ,מה או מו קרה שם, אין עדים!"


אודי
"אני יגיד לך בדיוק מה הבעיה שלי. אמרתם שאף אחד לא יפגע. אבל אנשים נפגעו,. דבר ראשון. רימית אותי, שיקרת לי. דבר שני- פגעת באלה. אני מכיר את אלה , ואני בטוח שעשית לה טראומה לכל החיים. דבר שלישי והכי גרוע. ה-ק-ו-פ-א-י-ת הזאת, קוראים לה לילך, היא בן אדם .אתה רצחת מישהי שלא עשתה לך כלום. וגמרת את החיים לכל המשפחה שלה!"
-שתיקה-
כולם מחליפים מבטים.

אודי
"ואתה יודע מה? זה לא נכון שלמשטרה אין קצה חוט. יש להם עדים!"

עומר
"מה?(מסתכל על נועם) בולשיט!!"

נועם
"מי?"

אודי(לעומר)
"אני!. אני הולך ומסגיר אותך"

נועם
"תפסיק לדבר שטויות"

עומר שומר על רוגע
" אם אתה הולך ומסגיר אותי. אתה מסגיר גם את עצמך וגם את נועם"

נועם
"הוא לא מסגיר אף אחד"

אודי מסתכל על נועם שמחזיר מבט ובוהה בו בחזרה

אודי
" אני כן.אני יקבל את העונש על השטות שעשיתי. אבל אתה(לעומר), אתה הולך לכלא . אתה רצחת"



נועם פונה לאודי
"אודי.יש לנו 15 אלף שקל לכל אחד,אף אחד לא יודע ממה שקרה. אני מבין שנפגעת.ואני מסכים (מגביר את הקול) שעומר לא היה בסדר בכל מה שהוא עשה (נועץ בעומר עיניים בכעס) .הוא רצח, ופגע. נכון. אבל זה טיפשי שגם אני וגם אתה נידפק רק בגלל המצפון שלך. תבין, זה לא ישנה את המצב. זה שעומר ישב בכלא ולי ולך יהיה תיק לא יחזיר את לילך לחיים או יעביר לאלה את הטראומה. הזמן יעביר לך את ההרגשה הזאת. אני מבטיח לך"

אודי
"אבל זאת הדרך היחידה שיהיה צדק! לא יכול להיות שאנשים יפגעו, וימותו. והפירומן הזה ירוויח עוד כסף על זה!! זה לא יכול להיות!"

עומר
"אויי דיי כבר עם הקשקושים ההירויים האלה, , למה רשע וטוב לו,למה צדיק ורע לו. עוד אחד נהייה רודף צדק. ככה העולם .אבל בשביל הלב האצילי שלך, אני יעשה לך את העניין פשוט. אתה הולך ומלשין למשטרה, אני הולך ומספר לאלה. אנחנו מכירים את אלה, ויודעים כמה היא תאהב אותך אחרי זה"

אודי מסתכל על נועם...שמחזיר לו מבט של "מה לעשות אני מסכים איתו"


16.חוץ.פנים המכונית של אודי.בוקר
אודי נוסע באוטו...שומע מוזיקה...לחוץ, נד בראשו, מדבר לעצמו.
יש רעש של בלמים. הוא עוצר.
הוא יושב באוטו ולא יוצא, הוא מרגיע את עצמו. לוקח נשימה עמוקה, ויוצא.
CUT TO
17.פנים.החדר של אלה.בוקר
אלה יושבת בחדר שלה.דמעות זולגות לה מהעיניים. היא בטראומה לגמרי,.
אודי נכנס.
הוא מתקרב אליה...מתיישב על המיטה... דמעות נוזלות מעיניה..הוא מלטף לה את השיער,ומחבק אותה.

אלה בקול קר ולא טבעי
"אתה לא תאמין מה קרה לי אתמול"

אודי
" אני דווקא יאמין"

Fade to

אלה עדיין מחובקת עם אודי ,מספרת מה שקרה, היא לא במצב טוב

אלה(אין לה קול בוכה, דמעות זולגות לה מהעיניים, אבל הקול שלה חד ועמוק)
"זה היה נורא שהוא ירה בה, הדם ,ה"בום" הזה ההדף.
-שתיקה-
זה היה היום הכי רע של החיים שלי, אני לא ישנתי כל הלילה, התמונות כל הזמן חוזרות אלי..כל הזמן...
-שתיקה-
ולילך אוי , מחר ההלוויה...אני הולכת..בבקשה תבוא איתי"

אודי בעיניים דומעות מפריד את אלה ממנו,הם אחד מול השני עכשיו.היא מסתכלת לו בעיניים, הוא מסיט את המבט.

v.o
“זה היה הרגע שהבנתי, שזה לא משנה אם היא תדע שהייתי שם . בעיניים, אני כבר לא יוכל להסתכל לה"

אודי
"אלה.,מה שאני יגיד עכשיו את לא תביני. אין לך סיכוי להבין. אל תנסי להבין .זאת לא אשמתך.
-שתיקה-

"אנחנו נפרדים"

אודי עם דמעות זולגות מהעיניים...הוא מחבק אותה, חזק .
היא מחבקת אותו חזק ,לא בדיוק קולטת מה הוא אומר לה.
אלה(ממלמלת בקול מוזר ומרוחק, לא ממש מחובר למציאות )
"מה..אני לא מבינה... זה החצי שנה שלנו..... "


17.חוץ,רחוב, בוקר
אוטו מגיע וחונה בחנייה. אודי יוצא מהאוטו. הוא עומד שעון על האוטו.המצלמה מסתובבת ממנו באיטיות וחושפת שנועם נמצא מול בניין המשטרה...הוא מהסס...לוקח צעד קדימה..חוזר אחורה...ושוב קדימה ואחורה

-סוף-

[panter]

זה אני (כמובן?)