יעל מבקרת בקולנוע

קרן

השבוע עולים למסכים בארץ שלושה סרטים חדשים:

אליזבט טאון (Elizabethtown)
דרו (אורלנדו בלום) נתקל בבעיות קשות במקום העבודה שלו, בחברת הנעליים, כשהוא שומע שאביו, אותו לא זכה להכיר, נפטר והוא במרחק של חצי יבשת ממנו. אמו של דרו (סוזן סרנדון) מגייסת אותו לנסיעה לקנטאקי, כדי להשיב את גופת אביו לפורטלנד, אורגון. כשהוא בדרכו, פוגש בדיילת בשם קלייר (קירסטן דאנסט), בחורה נלהבת ואופטימית בעליל, אשר משנה את חייו של דרו. זהו סיפורו של מעצב נעליים מיוחד במינו, הזוכה להכיר את אביו ואת שורשיו המשפחתיים רק לאחר מותו של האב.
123 דקות
אתר הסרט: http://www.elizabethtown.com/home.html

זורו 2 (The Legend Of Zorro)
השנה היא 1850. קליפורניה רוצה להפוך למדינה מספר 31 בארה"ב, אבל אנשים מסוימים, חברים בארגון מסתורי של ימי הביניים, נחושים למנוע את המהלך הזה. לכן, האיש בעל המסכה, זורו, חייב לבוא לעזרת האנשים של קליפורניה. באותו זמן, שודד מושחת, הברון מגיבנס, משליט טרור על תושבי המדינה, גוזל את אדמותיהם ומאיים על חייהם. דון אלחנדרו דה לה וגה (אנטוניו בנדרס), שירש את המסכה של זורו, נשוי כעת לאלנה (קתרין זיטה ג'ונס) ויש להם ילד. אלנה מכריחה את אלחנדרו לבחור בין משפחתו לבין אגו הגיבור שלו. כאשר משבר לא צפוי מכריח את אלחנדרו ללבוש שוב את המסכה של זורו.
125 דקות
אתר הסרט: http://www.sonypictures.com/movies/thelegendofzorro

פלינדרום (Palindromes)
אביבא בת השלוש עשרה, חיה תחת מרותם של הוריה המגוננים, אמה ג'ויס (אלן ברקין) ואביה סטיב (ריצ'רד מז'ור). למרות גילה הצעיר היא חולמת להיות אמא. כשמשאלתה מתגשמת והיא נכנסת להריון הוריה לא מאפשרים לה לפעול כרצונה ולשמור את הילד. כתוצאה מכך אביבה בורחת מהבית. היא יוצאת למסע שתחילתו בפרוורי ניו ג'רזי, דרך אוהיו, ערבות קנזס וחזרה. בדרכים היא מתאהבת בנהג משאית בודד. מוצאת מחסה בביתה של אוונגליסטית רדיקאלית, אשר מטפלת בילדים מוגבלים. כאשר נהג המשאית מופיע שוב בחייה הם מגלים שהקשר שלהם לא מבוסס על פנטזיה פרוורטית...
100 דקות
אתר הסרט: http://www.palindromes-movie.com

oferlvi

נהנתי מאוד והוא מומלץ לצפייה.
בנוסף גם כתבתי עליו ביקורת בבלוג שלי
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=516252

William Wallace · פורסם: 2:44 4/11/05 נושא ההודעה:

ראיתי היום את Elizabethtown. פחות טוב לדעתי מ-ג'רי מגוויר (ועל התקרבות ל-כמעט מפורסמים אין מה לדבר כמובן), אך סרט בהחלא חביב. חיכיתי לו הרבה זמן...הידש של קרואו אחרי 4 שנים ו-5 שנים מהמקורי שלו האחרון.

לא אגיד שהתאכזבתי. הסרט לא ממש מעולה, אך בהחלט חביב מאוד. מה גם שהאהבה של קמרון למוזיקה על המסך ממשיכה פה נהדר (בייחוד לקראת סוף הסרט בכמה וכמה סצינות נהדרות).